המדיה, הימנית בעיקר, תוקפת את היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט [להלן: "היועץ"], בטענות שונות, ובעיקר משונות בגין כתבי האישום שהעז להגיש כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. אכן נושאי האישום אינם פשוטים והם נעים לעתים על הגבול הדק שבין התנהגות של נהנתנות וקמצנות מכוערות, ולעתים אולי לא מוסריות, לבין התחום הפלילי. משהוגשו אותם כתבי האישום לא נותר לנו אלא להמתין לפסיקתו של בית המשפט.
אולם כבר שנים מרחף צל כבד על ראש ממשלתנו, ככל שצוללות עשויות להטיל צל. אם חלילה יש ממש בחשדות אלו הרי האישומים הנוכחים מתגמדים ליד חשד זה, שעניינו בלב ביטחון המדינה, לרבות הסכמתו לאספקת נשק התקפי אדיר, צוללות חדישות, למצרים, שהיא מדינה שאין לה כל "אויב אחר" העשוי להתמודד עמה בים. מצרים לחמה בנו כבר ארבע מלחמות [כולל מבצע קדש] ומקיימת עמנו שלום קר ונתונה לחשש קבוע ומתמיד שמא הנהגתה תיפול שוב לידי "האחים המוסלמים" ודומיהם. אם חשד זה יאומת, חלילה, הרי גם מעילת 13 מיליוני הדולרים של טוראי [לשעבר תא"ל] רמי דותן בחיל האויר, תחוויר לעומתה. שם דובר בעבריין שעלה בידו להגיע לדרגת תא"ל [מקבילה לדרגת גנרל בחילות אחרים], ולתפקיד ראש להק ציוד בחיל האויר. אך לא בראש ממשלה העומד בראש המדינה.
אפשר ואין בחשדות האלו מול ראש הממשלה מאומה (הלוואי), למרות כל העובדות שכבר התבהרו ואשר בגין חלק מהן כבר הוכנו ואולי כבר הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים באותן פרשות, אך כלשונו של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ עת שנכנס לתפקידו [לעניין מסמך המזויף], "יש פגר בחדר וצריך להוציאו". בא הזמן שהצוללות יפליגו במים צלולים! אזכיר מעט מאותן עובדות לכאורה אלה:
אין חולק שהצוללות [אחת או שלוש?] הוזמנו על-ידי ביבי ממספנת טיסנקרופ בגרמניה ללא התייעצות ואפילו ללא ידיעת שר-הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדי חיל-הים! [ככל הידוע הוזמנו שלוש צוללות נוספות אך משנתגלה הענין טען ביבי כי הוא הזמינן לעוד עשרים שנה, כאשר הצוללות הקיימות כבר יוצאו מהשירות - טיעון מוזר, כאילו הצוללות דהיום יתאמו לפיתוחים ולחידושים הצפויים במשך שני עשורים, בימים בהם הצוללות האמריקניות, ולפחות חלק מהצוללות של רוסיה מונעות כבר כיום בכורים גרעיניים].
אין חולק שהוצא מכרז בינלאומי לבנית הצוללות [וספינות השטח] ודומה שקוריאה הדרומית עמדה לזכות במכרז או כבר זכתה בו, ולפתע המכרז בוטל והבניה הועברה למספנות טיסנקרופ בגרמניה תוך ניפוח גודל ספינות השטח שביקש חיל-הים לגודל של פריגטות יקרות בהרבה. הטיעון היה שמגרמניה ישראל תקבל הנחה עצומה במחיר. לא קראנו מה היה החשבון ואם אכן נחסכו סכומים גדולים, אם בכלל. מה גם שספינות השטח הקטנות ביחס הוחלפו כאמור בפריגטות יקרות בהרבה שחיל-הים לא נזקק להן.
אין חולק היום שביבי אישר לקנצלר מרקל לבנות למצרים צוללות כמו זו הנבנית עבור ישראל, באותה מספנה. בהנחה שאלמלא הסכמה זו מצרים לא הייתה זוכה בצוללות כה מתקדמות. שוב -ביבי אישר זאת אישית, בלי להוועץ בשר הביטחון, וברמטכ"ל, וכאשר נשאל על כך שיקר במפגיע וכפר במתן אישור זה עד שמרקל, בהליך כה לא מקובל בין מדינות וראשיהן, חשפה את האמת, ורק אז הודה ביבי, כמי שכפאו שד, גם שאישר וגם שלא דיבר אמת. עצם ההכחשה השקרית מעוררת חשד כבד לגבי הסכמה זו ומה מסתתר, אם אמנם, מאחוריה;
אין חולק שבן דודו של ביבי, מר מיליקובסקי, הינו בעלים של חברת פלדה המספקת פלדה לאותה מספנה גרמנית [שלפי הנטען באחד הפרסומים היא שייכת כיום, כולה או חלקה, לבעלים מאבו-דבי]. והנה סיפור מוזר נוסף - בעוד שאותה חברה, או מניותיה ספגו כנטען ירידת ערך, הצליח ביבי בקנית מניות באותה חברה ומכירתן לאחר זמן קצר ברווח ענק;
אין חולק שאפילו אם ביבי עצמו לא היה מעורב באותן עסקות מפוקפקות שהזרימו או היו אמורות להזרים שוחד ענק למעורבים בהן, הנה מוזר ולא סביר שהוא, כראש ממשלה, לא ידע מאומה כאשר המעורבים בהן הם מבני משפחתו ומהמקורבים לו ביותר.
ועתה הבה נחזור ליועץ המשפטי, שהזדרז לקבוע, כבר עם הגילוי הראשוני של פרשת הצוללות והספינות, שלראש הממשלה אין יד ורגל בפרשה. למעשה היועץ בלם את העמקת החקירה בפרשה מעבר לחשודים הישירים, ומנע עד כה חקירה משטרתית של ביבי עצמו.
כך, בעוד המדינה רועשת בשלושת התיקים 1000, 2000 ו-4000, הנה החשד העצום במהותו כלל לא נחקר. המרוויח העיקרי לכאורה הוא ביבי. השנים חולפות, החשדות לעבירות אלו, של תיק 3000 מתיישנות, וכאשר יסתיימו אי-פעם הדיונים בשלוש הפרשיות הנוכחיות - היועץ כבר לא יהא בתפקידו, לביבי כבר יהיו עיסוקים אחרים ולהקת חַנֵּפַיו תזעק חמס על תפירת תיקים ורדיפת רה"מ שכבר צלח, בטוב או ברע, את שלושת תיקיו הנוכחיים. אלמלא האמנו ביושרו של היועץ ובניקיון כפיו, היינו חושדים שזהו תרגיל פוליטי-משפטי להעמיד חשוד נכבד לדין על עבירות אחרות, קלות [רק] ביחס, ובכך לחמוק מחקירה בתיק החמור יותר, חמור בעשרות מונים. ביבי היה צריך לנשק את ידיו של היועץ, ולא להתקיפו מעל כל במה. האם היועץ ממלא כראוי את תפקידו בעיכוב חקירת פרשיות הצוללות והספינות? אתמהה.
חקירת עבירות לכאורה של חוקרי משטרה וקטגורים בתיקי ביבי
כאשר המפכ"ל האחרון של המשטרה טען כי מישהו שלח חוקרים לחקור על החוקרים המשטרתיים שחקרו את תיקי נתניהו, הסתער עליו האחרון בטענות שאלו אישומי כזב. אולי. העובדה היא שלפתע החלו להתפרסם כל מיני נתונים על חלק מאותם חוקרים.
ביבי, לשעבר לוחם וקצין בסיירת מטכ"ל, מכיר את הטקטיקה שהתקפה היא ההגנה הטובה ביותר. כך פעל צה"ל עד לשנים האחרונות עת החל להתגונן ולא להתקיף. ראינו זאת גם במלחמת לבנון השנייה, כאשר מיטב הלוחמים חויבו בפקודה להתבצר במבנים ולא לצאת להתקפה כלפי אלו שירו עליהם בלא הפסקה. כך גם ב"עוטף עזה" כאשר שלווה יחסית מאוד נקנית בשוחד של כספי קטר בתוספת מנה ישראלית, וצה"ל נבלם מלצאת ולהכות בפורעים היורים טילים ופגזי מרגמה וכנגד אלו המבעירים שדות וכרמים בבלוני נפץ ובלוני אש.
הגם שבחזית מול אויבנו ביבי מעדיף את ההתגוננות, הנה כלפי מבקריו הוא מעדיף התקפה, וזאת בין שיש ובין שאין בידי תחמושת ממשית. אנשיו ושליחיו נברו לריק בעברו והוויתו של היועץ המשפטי. כאשר אין ממש מפזרים חשדות באוויר בעניין אותו מכתב מזויף, כמו כל יצר הספינים הזורמים מבלפור [הטלפון הפרוץ של גנץ, מידת שפיותו, החשדות בעניין החברה שניהל וכיוצ"ב].
אחרי חודשים של חיפוש בנרות אחרי שבב עבירה, לכאורה, של צוות הפרקליטים המייצג את המדינה באישומים שהוגשו נגד בנימין נתניהו, שָׂשׂוּ הנאשם ולהקתו החניפה שהנה נמצא חשד לעבירה כנגד התובעת הבכירה בתיק: לפי הנטען היא או בעלה חילקו, שומו שמיים! דירה גדולה לשתי דירות בלי לדווח על כך לרשות המקומית ובלי להסדיר היתר לחלוקה. איני בא לזלזל בעבירה לכאורה המיוחסת לתובעת, הגם שהיא מוזרה במעט כשהיא באה מפי חנפיו של ראש הממשלה המתגורר בבית שרד ממשלתי מבוצר, ואינו מסתפק בכך שהציבור מממן את מלוא הוצאותיו שם, החל בארוחותיו וארוחות "הגברת", בנו הבגיר ואורחיהם והמשך בניקיון תחת עינה הפקוחה של הגברת, ובאינסוף רכבי השרד, מאבטחיו, נהגיו, ותוך דרישות מופרכות לאחזקה כזו או אחרת, של ביתו הפרטי ובריכתו הפרטית ומימיה בקיסריה. זהו ראש הממשלה שבממשלתו מכהן שר תושב אחיקם שנטל לעצמו אדמות ציבור, נטע וסלל בהן כבתוך שלו ועדיין דומה שלא הסדיר את פינוי מלוא האדמות אליהן פלש. זהו אותו ראש ממשלה שמינה חשוד בעבירות שוחד לשר חקלאות עד שזה השכיל הפעם להתפטר. על זה נאמר "בדוק עצמך תחילה".
מה לכל זה ולמילוי תפקידה כפוי הטובה של התובעת בתיקי ביבי? מאומה! לפתע כל הצדיקים התקבצו תחת דגלו של ביבי ודורשים את ראשה. חוששני שהם לא עקבו די אחריה. אילו עשו כן יכלו לבטח לצלמה כאשר היא חוצה כביש שלא במעבר חציה ולהרים עוד קול זעקה. אין אדם בוגר במדינה שאם תפשפש במעשיו לא תמצא בדל עבירה. צדיקים פסו מהארץ, פרט כמובן לל"ו צדיקי ממשלתו המנופחת של ביבי. כך מחסלים דמוקרטיה בפגיעות ממושכות במערכות המשפט, התביעה, העיתונות החופשית בנוסח ארדואן.
עוד צעד מחריד בדרך לדיקטטורה
ביבי ממשיך להסית ללא הרף. כבר ראינו שהסתה ושנאה מביאות לרצח, בין אם היה זה רצח קסטנר ובין באחד אבורושמי שהרג צועד בהשלכת רימון יד. שלא לדבר על רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, אחרי מערכת הסתה קיצונית ומתמשכת. איני בא כאן ללמד סניגוריה על קסטנר ז"ל או לעודד מצעדי גאווה, אך אוי לנו אם האלימות תחזור לרחובתינו.
שמענו בימים אלה על הכאות שהכו תומכי הליכוד את המפגינים נגד ביבי ואוחנה, את תקיפתו של עיתונאי, שהוא במקרה גיבור ישראל, שהחלים משריפה בטנק בוער במלחמה, וליד שדרות הגיע הדברים לדקירת מפגין בצווארו. תומכי ביבי שואבים עידוד מהסתות רה"מ נגד השמאל והעיתונות. וזה מזכיר מאוד את ה"באסיג'" נוסח טהרן, היוצאים במקלות ופגיונות בעידוד השלטון המושחת להכות ואף להרוג במפגינים נגדו. ראינו באירופה בתחילת שנות העשרים את "החולצות החומות" של הפאשיזם ואת החולצות השחורות בגרמניה, ואת כל הפורעים והרוצחים בארצות הכיבוש הגרמני שיצאו לטבוח יהודים במו ידיהם בעידוד השלטון. אנו עוד רחוקים מכך, אבל הכיוון מדאיג, ממש כמו שיחותיו של השר אוחנה עם מפקד משטרת ירושלים בעניין פיזור ההפגנות. קצין הממתין למינוי מפכ"ל ומבין רמזים. אנו בהידרדרות ויש לבלום אותה מיד בטרם שתהא איש יד ברעהו.
כן, היו ימים ש"פלוגות הפועל" בחיפה ובת"א פוצצו כנסים של יוצאי אצ"ל ולח"י, ושמאל שהתדרדר עד להסגרת לוחמי מחתרת לשליט הבריטי ב"סזון", ולירי ב"תותח הקדוש" על אלטלנה ועל השוחים בים ונמלטים ממנה. חלילה לנו להתיר זאת. חלילה לנו גם להתיר לשוטרים שיכורי כוח ומוסתים להכות מפגינים, לירות בהם באקדח לייזר חשמלי או לעוורם במתזי מים אדירים לפניהם.
אם בארזים... מי יחקור את פשר ההסתות של אוחנה, השר לביטחון פנים (כעת התואר נשמע כבדיחה). האם לא גרם די נזק בכהנו כשר משפטים? מי יחקור את הפיזור האלים של הפגנות שלוות? אולי מפקד משטרת ירושלים יועבר לתפקיד אחר? אסור שהממשלה והמשטרה ינקטו אלימות, לא כנגד מפגינים, לא כנגד יוצאי אתיופיה, לא כנגד ערבים, לא כנגד חרדים ושוטר לא ירדוף ילד שחצה כביש שלא במעבר חציה עד למעצרו בתוככי בית הספר. אל תשלח ידך אל הנער, וגם לא אל המפגין או לאדם שדעתו שונה משלך. די לאלימות. דיקטטורים רבים עודדו מהומות ואנרכיה, כדי להופיע כמושיעים [מוכר?] ואז לתפוס את השלטון.
