מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית מצאו קשר ישיר בין מימוש יעדים לבין אושר, הגשמה עצמית, איכות חיים ורווחה נפשית. יעדים חיוניים לנו, מפני שהם מסייעים בארגון החיים האישיים והמקצועיים באופן שנותן תעדוף מיטבי ומענה לצרכים הפסיכולוגים שלנו.
אם כך, מי מאיתנו לא היה רוצה קצת יותר משמעת עצמית, כדי להצליח ביעדים ובמטרות שאנו מציבים לעצמנו. עם זאת, עובדה מצערת, מראה כי לא צויידנו בכמות גדולה של משמעת עצמית, ועובדה מצערת אף יותר היא שגם לא ניתן להגדיל כמות זו - זה מה שיש ועם זה צריך לנצח. הבשורה הטובה היא - שאפשר!
בספר The power or full engagement מתואר מחקר שכלל אתגר מתסכל למדי (בקשה לפתור בעיות - בלתי פתירות), כאשר קבוצת המחקר כילתה את המשמעת העצמית שלה עוד קודם לכך, בחדר ההמתנה עם עוגיות ריחניות, שהתבקשו לא לאכול. על כן בהתנסות עצמה, הם התייאשו הרבה קודם, מקבוצת הביקורת שהתבקשה לא לאכול סלט סלק. כלומר, 10 דקות של עוגיות ואין יותר משמעת עצמית...
כל מי שהתנסה אי-פעם בדיאטה, מבין על מה מדובר. אז נכון שמדובר בסטטיסטיקה, אבל גם אם אנו מעל הממוצע, עדיין באופן כללי יש לנו מעט מדי משמעת עצמית ולכן לא ניתן לבנות עליה, לפריצת דרך משמעותית בכל מה שנרצה בחיים, ובפרט כשהם מאתגרים אותנו כמו בשנה הנוכחית - עם בלת"מי הקורונה על ימין ועל שמאל. כל שינוי כפוי שאנו מתמודדים עמו מכלה את כוחותינו והמשמעת שיש לנו, לטובת צמיחה והתפתחות. אז איך ניתן לצפות מאדם שצריך להמציא עצמו מחדש, בכדי להתפרנס בתקופה זו, יאסוף כוחות, עם כל הגזירות שנופלות עליו במקביל? או ממנהל שיוביל את המחלקה לתפקוד מיטבי עם כל אתגרי התקופה? רק אם הוא ינצל נכון את מידת המשמעת שכן קיימת באמתחתו. כיצד? באמצעות הקניית הרגלים.
ולא סתם הרגלים, אלה הרגלים שמקדמים פרודוקטיביות ויצירתיות, כפי שגילתה פרדיקסון (פסיכולוגית), במחקרה בתחום הפסיכולוגיה החיובית, על סודות ההצלחה של אנשים מאושרים. לא צריך להיות גאון כמו איינשטיין כדי להבין ש-"סוד ההצלחה הוא 10% כישרון ו-90% עבודה שיטתית והתמדה" ולמעשה, כל "כוכב בין לילה" נולד לאחר שנים של עבודה והתמדה... (ולא כפי שזה נראה בתוכניות הריאלטי למיניהן, וחשוב לתווך זאת לילדנו שצורכים תוכניות אלה, אחרת זה יהיה מאוד מתסכל, במפגש עם החיים האמיתיים).
המפתח להצלחה הוא המעבר ממשמעת (שצורכת כוח רצון) להרגלים (שמתבצעים מכוח האנרציה) -
להלן 3 טיפים פרקטיים לישום - ברוח ראש השנה;
1.
שנהיה לראש - ההבדל בין מי שמצליח להיות לראש במשימותיו לבין מי שמזדנב מאחור, הוא בתובנה שלוקח בממוצע 30 יום ליצירת הרגל חדש, באמצעות כוח ההתמדה. עד אז, הפעילות דורשת הרבה משמעת עצמית, אך מרגע שהתקבע, הדברים כבר מתבצעים - מכוח ההרגל. לכן חשוב להתמקד ולהתמיד, ולא להיכנע לקולות הייאוש שמנסים לכלות את כוחות המשמעת העצמית.
2.
שנה ממוקדת, מרוכזת ומתוקה כמו דבש - המפתח ליצירת הרגלים הוא במיקוד. כשאנו באים בפ.ד.ה לסייע לארגון בשינוי תרבות ארגונית, או הטמעת ערכים - אנו ממליצים למקד המשאבים ב-עד 2 שינויים במקביל, לא יותר. זאת משום שהשינוי דורש משמעת, עקביות והתמדה. עומס גדול יותר, יהיה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת", ועלול לכלות את כוחותינו ולמנוע מבעדינו להגיע ל-30 הימים הנדרשים, להפיכת המאמץ להרגל. "מה שתתמקדו בו יגדל ויתעצם" - התמקדו במה שעובד, בהצלחות, בחצי הכוס המלאה - ותקבלו כוחות להמשך יצירת הרגלים פורים. ולגבי כל היתר -
בחרו את המלחמות כמו בתפילת החוכמה - "אלוהים תן לי את הכוח לשנות מה שניתן, הסבלנות לקבל את מה שלא, ואת החוכמה להבחין בין שניהם". היות שמכסת המשאבים מצומצמת, והשנה לצערנו יותר מתמיד, ה-new normal מלמד אותנו לבחור "על מה להילחם" - בחרו להטמיע את אותם הרגלים הנובעים מתפיסות ערכיות חשובות ושניתן יהיה לממשן.
3.
שירבו זכויותינו כרימון - הרגל כמוהו כרימון, כולל הרבה פרטים שהקפדה על ביצועם בשיטתיות מביאה לזכויות, ולכן
בנו תוכנית עבודה/פעולה ברורה - עם הפעולות הנדרשות והקפידו לבצעם במועדם. ביוגרפיות של אנשים יצירתיים שהצליחו, מראות שהם סיגלו לעצמם שיטות עבודה והרגלים קבועים כגון - לשבת לכתוב כל יום בין 14-10. הרגלים פשוטים ושיטתיים, שמשתלבים בחיים שלנו, מעניקים תחושת משמעות, הישג וסיפוק, והם הם המפתח לשינוי.
לדוגמה הטמעה בשני תחומים בחיים האישיים, שיעניקו לנו כוח להיות לראש השנה;
א.
בריאות - ספורט, בנוסף לכל מעלותיו, ערכו הוכח מחקרית, כסם החזק ביותר ללא תופעות לוואי, וכמפחית הסיכוי לאלצהיימר בכ-50%. כדי להפוך ערך בריאותי זה להרגל, יש להתמיד בפעילות ספורטיבית בימים ובשעות קבועים. ולא צריך להגזים - מסתבר שדי ב-20 דקות של פעילות אירובית (כגון הליכה) 4 פעמים בשבוע, כדי ליצור חוסן גופני מספק (להתמודדות עם הסטרס של התקופה והחיים בכלל). רצוי שהפעילות תהיה נגישה ומתגמלת. בחרו כהתחלה, מבין המגוון הרחב, בפעילות הגופנית המהנה (יחסית) עבורכם, בכדי להקטין את פרק הזמן שידרש להפיכתה להרגל. אם חשובה לכם הבריאות, אל תנסו הכל ביחד - גם דיאטה עם מגוון חוקים וגם ספורט אינטנסיבי - כי אז המשמעת העצמית תתפזר על כל הכיוונים ותיגמר תוך כשבוע, בטרם יצרתם הרגל בריא. התחילו לבסס הרגל של פעילות גופנית, וכשזו תתקבע וכבר לא תצריך מאמץ משמעותי - פנו את כוח הרצון להרגל הבריאותי הבא (למשל להפסיק לצרוך שתיה מתוקה, או לאכול אחרי שעת ערב מוקדמת קבועה - כל אחד מאלה יחווה כסיוט בשבוע הראשון, אך לאחר מכן כבר יהפוך להרגל ויפסיק להעסיקכם).
ב.
זוגיות - באנלוגיה למוזיקה ומה שביניהם: מוזיקה, מתאר יהונתן יששכרי- יזם, הוגה דעות ויועץ מצוות פ.ד.ה, מעניקה לנו כרטיס כניסה לשימוש רב פעמי לעולמות מדומים. כאלו בלי כוח כבידה של אחריות או מאמץ, בלי הפסד חומרי, בלי צורך בהתעמתות רק עם הזדמנות להזדהות מתוך נקודת ראות אישית. כך את האהבה, היינו רוצים רומנטית, מתוקה ונגישה בלי שעורים מהחיים, בלי פרידות ואכזבות, ככה בשלוש דקות קצביות המספרות לנו ומשתפות אותנו בדקויות של משמעות ושל חוויה אותן ניתן לשחזר שוב ושוב. אך מה לעשות שזוגיות ללא תחזוק, מאבדת את הפזמון החוזר. ונכון שהספונטאניות היא מעלה חשובה, אך אם אין הרגל קבוע של פעילות זוגית משותפת, זו עלולה "להישטף על-ידי השוטף" ולהצטרף לסטטיסטיקה בה אחד מכל 3 זוגות מתגרש, השני נשאר מכוח ההרגל (והרי בכוחם של הרגלים עסקינן...) ולגבי השלישי -לא ברור מה קורה שם... בירח הדבש שלנו, מספרת אילת פדה גולדשטיין, שאל אותנו המלצר - איזה מספר ירח דבש זה בשבילנו. כשלא הבנתי את שאלתו הלא מנומסת המרמזת על נישואים קודמים, הוא סיפר לנו, שהוא ואישתו חוגגים כל שנה את ירח הדבש שלהם מחדש... באותו הרגע החלטנו גם אנו, שנציין את מועד הנישואים שלנו מדי חודש. ההמלצה לקבע את תדירות ההרגל, ביחס ישר למספר הילדים, ועם התרחבות המשפחה להפוך את ההרגל לתדירות שבועית (של זמן איכות זוגי) או אף יומית (וגם כאן די בהרגל של רבע שעה זמן איכות כשנפגשים, בטרם היציאה לתקתוק הילדים, בסוף יום).
לסיכום זכרו כי טובים השניים מן האחד - אם ניתן לקשר את שני הערכים לכדי הרגל משותף, כגון יציאה להליכות משותפות/טיולי אופניים משפחתיים בתדירות קבועה, ההרגל מתגמל ומתקבע מהר יותר...." בברכת שנה משפחתית בריאה ומוצלחת, מצוות פ.ד.ה יעוץ ארגוני - המלווים אנשים וארגונים, בשיפור ביצועים, בגישת הפסיכולוגיה החיובית.
