קראנו היום בַּחִינָּמוֹן של ביבי על הצעתו החדשה של השר אריה דרעי לקיים בתוך 30 יום בחירה ישירה של ראש ממשלה מבלי לפזר את הכנסת הנוכחית. כך לדעתו יוּתַּר הַ"פְּלוֹנְטֵר" או "הקשר הַגּוֹרְדִּי", המונע הקמת ממשלה חדשה וימנעו בחירות חמישיות לכנסת.
שועלים רבים ידעה הכנסת, אך פרט לנתניהו (החשוד בעיני כיוזם הצעה זו) לא סבב בכנסת שועל ערמומי כאריה דרעי.
הרעיון ממש מבריק: ראשית - הצלחתו של ביבי להיבחר מובטחת כי אישית, לכמות תומכיו בכנסת אין מתחרה וגם מנהיג ראוי אחר, בעיני העם, אינו קיים. גנץ כבר הפר הבטחותיו לבוחר ונמצא בלתי אמין; ללפיד תקום התנגדות קשה מצד הדתיים לסוגיהם; בנט כבר הוכיח חוסר נאמנות והגינות הן כאשר נטש את הציונות הדתית שמשום-מה הנהיג, חודש לפני הבחירות, והן משום שתעתע בבוחריו מבלי לגלות להם אם פניו לשת"פ עם ביבי או למתנגדיו. עתה בנט משתעשע בקולותיהם של אותם שוטים שבחרו בו כמו ברכושו הפרטי. גם הַעֲמָדַת עצמו, על שבעת מָנְדָּטַיו, כמועמד אין-בלתו לראשות הממשלה מעוררת גיחוך. תאמר גדעון סער? הוא לא זכה בדי מנדטים וגם סביר שמפלגות השמאל והערבים לא יתמכו בבחירתו;
שנית - עד כה לא הצליחו ראשי הרשימות המתחרות בליכוד להגיע לכלל הסכמה על המנהיג שיוביל בראשן כמתחרה הראוי להנהיג מול ביבי, גישתם אינה רצינית: בימים מעטים אלה בנט טייל כשבוע במדבר יהודה ולפיד נעלם לשבוע בארה"ב, כאשר ביבי ואנשיו פועלים ללא מנוחה. על כן סביר שגם בתוך 30 הימים "שקצב" דרעי לא יגיעו להסכמה כזו ובוודאי שלא יוכלו כולם להספיק לפרסם את המועמד שֶׁיִּבָּחֵר ולהעמידו לבחירת הציבור;
שלישית - חברי הכנסת הנוכחיים סביר שיתמכו בהצעה אשר מבטיחה את המשך כהונתם בכנסת, ללא חשש שב"פריימריז", או בהחלטת ראש המפלגה, לפי הענין, או מחמת כשלון בבחירות, ימצאו עצמם מחוץ לכנסת, והרחק מעטיניה השופעים להם משכורת נאה מאד, צוות עוזרים, רכב שרד, פנסיה בעתיד, פרסום ולעתים גם מעט כבוד.
אלא שלשושנה מרהיבה, לכאורה, זו, שמציע דרעי מראשו המבעבע, או מאשר נלחש לאוזנו הרצועה (או מרוצעת) למשקוף דלתו של ביבי, יש לא מעט חוחים, ואמנה אלו מהם:
א. אין משנים את "כללי המשחק" באמצע המשחק. הן זו הייתה טענתם של ביבי וחסידיו כאשר הוצע לפסול אדם הנאשם בפלילים מלכהן כראש ממשלה, וכן לפוסלו מלהציג עצמו לכהונה זו או לפוסלו מלהרכיב ממשלה;
ב. מועמדים אחרים מכח עצמם, שנכנסו למערכת הבחירות האחרונה ללא מחנה מצביעים (ה"בייס", כלומר הבסיס הידוע) וללא תקציבי ענק לפרסומות לא היו מסירים מועמדותם לבחירה ישירה, בעיקר כאלו שהם כשירים לכאורה למנהיגות, או כפי שהוכיחוה, דוגמת חולדאי, גבי אשכנזי, שלח, עמיר פרץ; אחרים אפשר והיו מתחרים על הכס כמו ישראל כ"ץ או ברקת ועוד אישים בעלי מעמד ציבורי איתן כמו הרמטכ"ל הפופולרי איזנקוט.
ג. קבלת ההצעה תפגע קשות בדמוקרטיה אשר מכללא חייבת להתנהל לפי כללים מסוימים הידועים ומוכרים לציבור, תוך מתן הזדמנות לכל אזרח לבחור ולהציע עצמו כמועמד על-מנת להבחר.
בתקופת כתיבתו של "שיר השירים" השועלים היו קטנים: "שועלים קטנים, מחבלים כרמים". היום השועלים התנפחו לממדי ענק, ואף היו למיניסטרים!
