אמש היינו עדים להתפרצות שנאה נוראה מצד שלושת נציגי החרדים, השרים אריה דרעי ומרדכי ליצמן, ועלה עליהם ח"כ משה גפני. שלושתם תקפו בחמת-זעם את הממשלה הנכנסת ומיקדו את זעמם ברה"מ המיועד נפתלי בנט. השנאה פרצה מח"כ גפני כמו לַבָּה בוערת מהר געש שהתפרץ. לא הרבה חסר שֶׁטְּרִיּוֹ צדיקים זה יוציא, חלילה, "פּוּלְסָא דְּנוּרָא" כלפי בנט, עד לסיכון חייו, ולא יסתפקו בקריאה לחרם ונידוי כלפיו.
שלא יהיו ספקות: הח"מ בדחילו ורחימו רחוק מלהתפעל ממעלליו והתפתלויותיו של בנט, לבטח מאז נטש את הציונות הדתית חודש לפני הבחירות, ובערמומיות היה ל"לשון המאזניים" בין הליכוד ובנימין נתניהו לבין מתנגדי ביבי, ועם ששה ח"כ העפיל למעלת ראש-הממשלה המיועד. בנט הוכיח שלפחות בלב זה אינו ראוי לכהן כראש ממשלה, מילתו אינה מילה, אמינותו מתקרבת לזו של ביבי, אולם אפילו הוא אינו ראוי לשנאה כזו ששטפה מצד אותם שלושת הצדיקים.
שלושתם שרתו בנאמנות בממשלותיו של ביבי. כולל בשנים בהן איילת שקד, שהיא חילונית במובהק, שירתה כנציגת "הבית היהודי" וכשרת משפטים. אך איילת אינה חובשת שביס או כיפה, ואילו לבנט כיפה זערורית ובכיפה זו התמקד הקצף.
שלושת הצדיקים לא שירתו כלל בצה"ל [למעט דרעי ששירת 3 חודשים] אך נהנו מהגנתם של חיילים מהמגזרים האחרים, שגם הקריבו את חייהם או שלמותם הגופנית, כולל משירותו של בנט בסיירת מטכ"ל, ואם הם עוסקים בכיפתו הסמלית של בנט, יהודי דתי, הנה בעודם מוגנים ב"כיפת ברזל" של צה"ל חבשו הם "כיפת כסף" [שצבעה שחור] ועסקו בחליבת כספים מהמדינה, כספים שֶׁשִּׁלְּמוּ כמסים אותם חילונים שגם עובדים וגם משרתים בצה"ל.
גפני וליצמן לבושים בבגדים שלבשו יהודי פולין וליטא, לרבות שטריימלים כמנהג ה"פריצים" הפולנים, אך הם לא הסתפקו בבתי מדרש ושטעטלים צנועים כפי שהיו במזרח אירופה לפני השואה. לבתי-התפילה הצנועים במגרב הם הזרימו כספיחים אדירים מקופתה המצומקת של המדינה, ומכספי תרומות להקמת מגדלי-שן של ישיבות, כויללים ומקוואות הבנויים משייש ומנקרי עיניים. הם הקימו מערכות של בי"ד שהשתלטו על מערכי הכשרות, על משרדי הדתות והפנים, ובהם שיבצו את אנשיהם שכן הואילו לעבוד, והכל כדי לשמור על זרימת הכסף מקופת המדינה.
קשה להבין מניין שאבו דרעי וליצמן, זה המורשע בפלילים, וזה הממתין לאישומים את החוצפה הזו לצאת כך למתקפה על הממשלה הנכנסת ועל מי שמשום-מה נבחר לעמוד בראשה.
אכן שלושתם שירתו בנאמנות בממשלתו של ביבי, אדם חילוני לחלוטין, שהיה נשוי לגיורת [לא בדקנו אם היה זה "גיור כהלכה" לדעת דרעי וגפני, שגם בתחום זה נזקם רב] ואף שינה שמו, עד שמשה ארנס גייס אותו לשגרירות בארה"ב וְהֶחְזִירוֹ לישראל. גם הוא כמובן מל"ו. בשירותו של ביבי הם יצאו למלחמת חורמה בממשלה החדשה, מחשש שזרימת הכספים לחרדים תצומצם.
אבות אבותינו עסקו במלאכה ועבודה, החל ממשה שהפך מנסיך לרועה צאן, בהמשך לרבותנו כמו רבי יהושע הפחמי, רבי יוחנן הסנדלר, רבי עקיבא הרועה ורבי טרפון הסוחר וחבריהם. גם כיום יהודים חרדים בארה"ב ואירופה עובדים לפרנסתם. רק בישראל, בהנהגתם של מנהיגים כליצמן וגפני, ציבור החרדים ברובו משתמט משירות בצה"ל, ובכך עובר, לדעתי, על איסור "לא תעמוד על דם רעך", נמנע מללמוד לימודי ליבה ועבודה, וחי מתרומות ומעבודות נשות הקהילה. רק כאן שינו את מנהג ודין אבותינו לפיו הגבר מפרנס את משפחתו למצב שבו האישה והאם מפרנסת מעבודתה את הגבר.
הם תוקפים את בנט על שהטעה את מצביעיו. אולי. מעולם לא היה ברור מה מדיניותו, הוא חיפש מי יִּתֵּן לו יותר, ביבי או מתנגדיו, ואוי לאותם סכלים שהצביעו עבור מנהיג כזה, אך אותו טריו, נאמני ביבי, הטחו עיניהם מראות עד כמה ביבי, מנהיגם הדגול, שיקר, הפר הסכמים [גם ב"ערבותו" של דרעי]. האם לא על כך נאמר שמי שעל ראשו חמאה ראוי שלא יצא לַשֶּׁמֶשׁ? אותו ביבי שפוסל את מתנגדיו במומיו שלו: שקרים, הפרת התחייבויות והסכמים, חוסר נאמנות והגינות. חוסר משילות, תאוות שלטון ודאגה רק לטובתו האישית.
כלנתריזם
מאז שאותו כלנתר עבר בעירית ירושלים מרשימה לרשימה, כנראה מחמת טובת הנאה, הפך שמו לסמל לבגידה של איש ציבור בשולחיו, ולאות קלון.
אכן כבר ראינו כלנתריזם בפוליטיקה הארצית, לרבות שיחודו של ח"כ עלוב מ"צומת" המנוחה שבאופוזיציה, להצביע עבור הממשלה תמורת תואר סגן-שר ומכונית מיצובישי [לטענתו טויוטה..], אולם מעולם לא נוכחנו במסע לחצים כזה, מהצעות שוחד למשרות ותפקידים ועד להפגנות רעשניות ליד ביתם של ח"כ כדי להביא לנטישת רשימתם והצבעתם עבור ביבי והממשלה היוצאת. נכון, לא קוראים לכך "כלנתריזם" אלא "צֵיד עריקים". גם זה שיא שפלות ושחיתות ציבורית, מבית מדרשו של ביבי. מעשים שפעם נעשו בהסתר, בבושה ובאטימת-חוֹטֶם הפכו למצווה ולמטרה מקודשת.
הוי אורוול, מי יגלה עפר מעיניך. שלטון החזירים שתיארת בספרך 1984 הפך לדרך חיים. האמת הפכה לשקר והשקר היה לאמת; האור היה לחושך והחושך היה לאור. כל הפעילות הפוליטית הפכה מסכת שקרים, לחצים, השמצות וזוהמה. היכן ראינו כזו דבקות בכיסא המכשירה לדעת הממשלה היוצאת, ובעיקר ראשה, את כל האמצעים.
בחיוך כאוב: ישראל נגד פורטוגל בכדורגל
אמש צפו המוני בית ישראל במשחק כדורגל בין נבחרות פורטוגל וישראל. ואני תמהתי לכמה מהשחקנים במגרש כבר הייתה אזרחות פורטוגלית...
