לימדונו בצבא: בטרם תיתן פקודה חשוב היטב אם היא נחוצה ואם היא האופטימלית במצב הנתון; לאחר מכן פקוד פקודה ברורה, בשפה פשוטה כדי שֶׁהַפָּקוּד והכפופים לו יבינו בדיוק את רצונך; וְוַודֵּא שהפקודה אכן בוצעה על הצד היותר טוב. מצאנו אירועים, כמו במלחמת לבנון, בהם קצין בכיר ביותר פקד פקודות בלשון מליצית בהן הפקודות לא היו פשוטות וברורות וקצינים וחיילים לא הבינו אותן, והיו גם מקרים בהם הפקודה ניתנה, הורדה במדרג אך בדרך התמוססה ולא בוצעה, וחמור מזה: אי-הביצוע וסיבותיו לא נחקרו עד תום. מצבים כאלו מביאים אסון ואף תשלום בחיי אדם. בנוסף - אל תשנה פקודות תוך כדי ביצוע הקודמות למניעת בלבול ואסון, אלא אם כן אין מנוס מִלְשַׁנּוֹתָּן מיידית בְּהִשְׁתַּנּוּת הנסיבות. עוד עיקרון פיקודי - אם כוחותיך נקלעו לצרה - מצא מיד פתרון ותן פקודה מתאימה. עדיף פתרון בינוני על חיפוש מתמשך אחר פתרון מיטבי כאשר כוחותיך תחת אש.
תנאי לממשל תקין הוא שליטה על מהלך העניינים ווידוא שהוראות אכן מבוצעות, ועל הצד היותר טוב. שר, מנכ"ל וכל בעל תפקיד חייבים לבדוק שהוראותיהם אכן בוצעו שאם לא כן כל המערכת עלולה להתמוטט: בין שזה במחלקה במשרד, במיניסטריון ממשלתי או בממשלה כולה. השוני בין צבא ומשטרה לבין מִנְהַל אזרחי ברור, אך העיקרון אחיד: הוראה חוקית יש לבצע ואם הוראות אינן מבוצעות הן ונותניהן מיותרים ואינם ראויים לתפקידם.
אחת הבעיות המרכזיות בממשל אזרחי הוא קיום של מנגנון פקידותי מסור שאמור להיות כפוף לנבחרים - ראש רשות מקומית, שר, ראש ממשלה. יש מדינות בהן המערך הוא נשיאותי, כמו בארה"ב, שם עם בחירתו של נשיא חדש כל אנשי הממשל מגישים את התפטרותם כך שהנשיא רשאי לשוב ולמנותם לתפקיד זה או אחר, אך גם רשאי להביא אנשים מִשֶּׁלּוֹ, ובעיקר בדרגים הבכירים. יש מִמְּשָׁלִּים, כמו באנגליה, בהם קיים הַ"סִּיוִויל סֶרְוִויס", השירות האזרחי, הבנוי על פקידות קבועה שאמורה שלא לעסוק בפוליטיקה, והיא תשרת את הממשלה הנבחרת בלי קשר להשקפתה הפוליטית וישנו סוג שלטון שלישי (כמו בסין, בבריה"מ לשעבר, ועדיין דומה שקיים ברוסיה, ולהבדיל בשלטון הנאצי) בו כל עובדי השלטון הם מינויים פוליטיים ונאמנותם של עובדי הציבור היא קודם כל למפלגה ולמנהיגיה.
בדק בית
בישראל קיים ממשל מוזר ומפותל. מצד אחד כל העובדים (הקבועים לפחות) מוגנים בחוקי עבודה אשר מיטיבים עמם, בוועדי עובדים חזקים וכן בארגוני עובדים עצומים כמו ההסתדרות הכללית. על כן חששם מפיטורים בידי שר או מנכ"ל הוא נמוך יחסית. תיאורטית - אסור להם לעסוק בפוליטיקה או לשקול שיקולים פוליטיים, אך בפועל כל שר משתדל למנות במשרדו אנשים הנאמנים לו ומשתייכים כמוהו לאותה מפלגה. כך היה למשל במשרד הפנים: כאשר כיהנו השרים חיים משה שפירא או יוסף בורג, מרבית הפקידים הגברים היו חובשי כיפות. בימי השר בר-יהודה התמעטו שָׁם מאוד חובשי הכיפות.
עתה, מאחר שהליכוד בראשות נתניהו היה בשלטון תקופה ארוכה (מדי...) מנגנוני הפקידות נִמְלְאוּ באנשי ליכוד, למעט משרדי הפנים והדתות בהם רוב הפקידים חובשים כיפות שחורות. כאשר קמה הממשלה החדשה נאמנותה של הפקידות נותרה, בינתיים, למרכיבי הממשלה הקודמת והם ממתינים וצופים את שובה. מצב זה אינו תורם ליעילות ולהשגת מטרות השרים החדשים. אומנם אלו הביאו על פי-רוב את נאמניהם למשרות הבכירות ביותר אך המנגנון לא שָׂשׂ לשרת את הממשלה החדשה. לחלק מהשרים החדשים לא הייתה עדיין מפלגה מסודרת ומבוססת מאחריהם, לא תמיד עמד לרשותם פוטנציאל של פקידות בכירה ועל כן גם היו פיטורים ומינויים שלעתים עוררו תמיהה. בחלק מהמשרדים התבקשה הפקידות הבכירה הקודמת להשאר בתפקידיה.
השלטון החדש מבקש לשמור על יחסי עבודה תקינים עם הפקידות הקיימת, אך אם ימשכו הרטינה, הביקורת כלפי הממשלה החדשה ומקרים של הכשלה של השלטון החדש לא יהא מנוס מִבֶּדֶּק בית יסודי ומוקדם.
כנסים של השלטון המקומי הממומנים בכספי ציבור צבועים בצבע חזק מאוד של הליכוד, מנהיגי הליכוד מוזמנים לשאת דברים והללו מגניבים כמובן תעמולת בחירות. כך קרה לאחרונה בכינוס המוני בו הנואם המרכזי היה בנימין נתניהו שכלל לא התייחס למטרות הכינוס אלא ניהל תעמולת בחירות משך כארבעים דקות.
המצב ברשויות המקומיות שברובן שולטים אנשי ליכוד או ש"ס המייחלים לשוב השלטון הקודם דומה למצב חלק מהדרוזים ברמת-הגולן השומרים על אזרחותם הסורית ומצפים לשובו של השלטון הסורי ולא בִּכְדִּי יש שם תופעות על גבול המֶרִי כלפי הממשלה החדשה.
טעות קשה של הממשלה החדשה שהיא משמיעה קולות שונים שלא עולים לעתים בקנה אחד. בהרכב המפלגות הקיים הדבר היה צפוי, אך העצמאות שנוטלים לעצמם שרים ופקידים בכירים לשאת דברים כנגד החלטות ממשלה, כמו בעניין חוק החשמל כדוגמה ובנושא הלחימה בקורונה, גורמת קושי גדול לממשלה ולציבור המבולבל. גם המהירות היתרה בה משתנים כללי הלחימה בהתפשטות הקורונה מביאה התמרמרות, זלזול ונזק. ראש הממשלה חייב להקפיד על כך שלא כל שר יביע בכל נושא שכבר נדון בממשלה [או בקבינט הקורונה] דעה עצמאית אלא עליו להקפיד שהממשלה תדבר בקול אחד. ראש הממשלה חייב להביא להכרעה נושא כמו חיסון תלמידים בבית-הספר או מחוצה לו ולא להתיר מחלוקות וריבים פומביים בין שרים מחוץ לכותלי הממשלה, כן, עליו גם להביא לכך שהשרים, בכיריהם וגם משפחותיהם יתנו דוגמה אישית בשמירת החוק או כללי הקורונה, נושא שעד כה לא עלה יפה.
