טובעים באהבה

בחוף ים ספרדי אל מול ים וגליו שוכב רוברטו וגיטרה בשתי בידיו פורט הוא על מיתריה ניגון עצוב מלא תפילה לאל שאניטה תשוב ורק חבריו הדייגים יודעים טוב יותר מכולם כי מה שהים לוקח הוא איננו מחזיר לעולם דמעה חמה מעיני רוברטו זולגת ועם מי הים חרש היא מתמזגת ומזכירה לו ימים של עולם יפה ובלתי נשכח שהיו לו במחיצת אניטה בטרם הים אותה לקח ורק חבריו הדייגים יודעים טוב יותר מכולם כי מה שהים לוקח הוא איננו מחזיר לעולם ויש אומרים כי כל לילה עת רוברטו מנגן צלילים עולה דמותה של אניטה כמו טתיס מבין הגלים ובאוזניים קשובות לצליליו ובעיניים דומעות במבט היא לוחשת לו: "שלך אהיה לנצח נצחים, לעולמי עד...". ורק חבריו הדייגים יודעים טוב יותר מכולם כי מה שהים לוקח הוא איננו מחזיר לעולם ולילה אחד צונן ואפל עת על חוף רוברטו וגיטרה סופה נוראה השתוללה ולרוברטו שיר היא שרה: "בוא אלי לים, כי אניטה שם לך מצפה" ואז נעלם רוברטו ונעלמה גם הסופה. ורק חבריו הדייגים יודעים טוב יותר מכולם כי הים שלקח את אניטה לקח גם את רוברטו לעולם