1 |
|
|
אני מאחלת לך שתצליח לראות בארון הספרים היהודי לא רק בלהות כוח ושקיעות כרותות ראש וידים. יש בספרות הרוחנית שלנו דברים מדהימים, עצומים. צריך להבין שהתנ"כ הוא צופן ההפעלה של היקום ואין לקבל אותו כפשוטו. הזוהר הוא הפירוש של הוראות ההפעלה הללו, והוא מסוגל לשגר אותנו לעולמות עליונים.
הבורא בחר בנו לחלק אור לעולם, בחינת כי מציון תצא תורה. הבעיה היא בנו, בהתנהגות שלנו כבני אדם,לא בארון הספרים.
הבלהות והכוח מקורם בעובדה שאנשים מסרבים לעשות את העבודה הרוחנית שלהם ומתכחשים אליה.
אני מאחלת לך שתצליח לראות את האור שבמסורת שלנו, שלא ניתנה רק ליהודים, אלא לכל העולם. התורה ניתנה לכל בני האדם, לא רק ליהודים.היא ניתנה על הר סיני בשבעים שפות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|
2 |
|
|
בארון הספרים של סבא ואבא חי ונשם הפסוק -"ואתה בחרתנו
עם(!!!) כל העמים".
כיום חי ונושם בארון הספרים של רחובנו המתלהם-"אתה בחרתנו מכל(!!!) העמים".
"באתה בחרתנו מכל(!!!) העמים" אני מוצא כוחנות המפוררת לחלוטין את הרוחניות שהיא כה יקרה לי.
(*) (*) (*)
בנושא אחר לחלוטין.נמצא על שולחני מאמר שלך באלמנך לספרות ואומנות שיצא לאור על ידי הוצאת כרמל בשנת תשנ"א (1990).
אני מוצא לנכון להודות לך על המאמר המעלה קוים לדמותה של המשוררת אלישבע ביחובסקי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איתן קלינסקי |
|
|
|
|
איתן היקר, כמו הרבה דברים אחרים, עוות הפסוק הזה על ידי גופים אינטרסנטיים בתוך הדת היהודית, המנסים לנכס לעם היהודי דברים שאינם שייכים לו, כמו למשל השפה העברית והתורה. השפה העברית היא שפה אוניברסלית השייכת לכל העמים. עובדה היא שאינה קרויה "יהודית" או "ישראלית", אלא עברית, מהמלה "עבר", הכוונה היא שיש לשפה הזו כוח להעביר כל אדם המשתמש בה לעולמות רוחניים עליונים.
כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, התורה ניתנה לכל בני האדם על הר סיני בשבעים שפות. אז עדיין לא היה קיים העם היהודי. בשום מקום בתורה לא מתייחסים אלינו כאל יהודים, אלא כאל בני ישראל. בני ישראל הם אנשים מכל דת גזע ומין שבהם שורר האל, כלומר אנשים שקיבלו על עצמם את עול התורה ומצוותיה, והם מוכנים לעבוד על עצמם מבחינה רוחנית כדי לשנות את עצמם ואת העולם למקום טוב יותר לחיות בו.
החוקים המצויים בתורה הם חוקים אוניברסליים שכל הדתות בעולם מצייתות להם. החוק העיקרי שנשכח מלב כל הוא "ואהבת לרעך כמוך". כל מצוות התורה ניתנו לנו כדי שנהיה מסוגלים באמת ובתמים לאהוב איש את רעהו אהבה ללא תנאי. זוהי עבודה קשה ומפרכת, כי האדם נולד כיצור חסר ישע שצריך לקבל כל הזמן אוכל, אהבה ותשומת לב כדי לשרוד. רק בגיל מצוות אנו מקבלים את תוספת הנשמה המאפשרת לנו להבין שכדי שנוכל להמשיך לקבל, אנו חייבים לתת. זוהי בעצם המהות העיקרית של בר המצווה. למרבה הצער גם המשמעות הזו של בר המצווה נשכחה ולכן רוב בני עמנו נשארו במצב של רצון לקבל לעצמם בלבד, בלי להבין את חשיבותה העצומה של נתינה ללא תנאי ואהבה ללא תנאי.
לגבי המאמר על אלישבע, הוא מבוסס על עבודת המאסטר שלי שעותק או מספר עותקים ממנה אמורים להיות בספריה של אוניברסיטת תל אביב. המשוררת אלישבע קרובה מאוד ללבי ולכן בחרתי בה כנושא עבודתי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|