מְחוֹל הַנַחֲלִיאֵלִי הַלָּבָן

מֵאָז שֶׁנִפְגַּשְׁנוּ לא מַשְׁנוּ נֶפֶשׁ-מִנֶפֶשׁ-גוּף-מִגוּף וְאִלּוּ יָדָעְנוּ לָעוּף כמו ציפורים נודדות לא לְאֶרֶץ-נוֹד זאת היינו שבים מִנְדוֹד אבל אנחנו פה ופה גם נשארים כי כאן לראשונה ראינו אור עולם נשמנו ניחוחות יסמין והדרים עשינו את הצעדים הראשונים ובמקומות המוצנעים והגלויים צימחנו תַ'פְּלוּמוֹת הראשונות... מֵאָז שֶׁנִפְגַּשְׁנוּ דָּבַקְנוּ נֶפֶש-בְּנֶפֶשׁ גוּף-בְּגוּף כאילוּ הצליחו בדרך נס רוֹמֵאוֹ מונטגיו וז'וּליֶט קַפּוּלֶט לא למות בטרם עת ולשיר ולרקוד ולשחק חלק ב' ואנחנו משחקים את ההמשך ושרים ורוקדים ולומדים לעוף נֶפֶש עִם נֶפֶשׁ גוּף עִם גוּף כמו רומאו וז'ולייט שהפעם שמים זין גדול על כל המלחמות הפרטיות והכלליות והולכים עִם אהבתם כמו גדולים לכל מקום שבו אפשר לאהוב באין מפריע ובאין מסריח ולא איכפת להם עוד אִם אֶרֶץ-נוֹד זאת הייתה פעם קִדְּמַת-עֵדֶן או אפילו גן-עדו עצמו. 11.3.2009