שׁיר זה נִכתַּב כִּתְגוּבַת-מֶחָאָה עַל הַהַסָּתָה
וכמה חדשׁים לפני הֵרַצחו של רה"מ יצחק רבּין,
והוא פּוּרסם בּמוסף הספרותי של ידיעות אחרונות
בּערב שִׂמחַת-תּורה, תשנ"ו (15/10/95),
- כִּשׁלושׁה שׁבועות לִפנֵי הָרֶצַח.
וְאֶל קַיִן, כָּךְ כָּתוּב, וְגַם אֶל מִנְחָתוֹ
אֱלֹהִים לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר הַדָּבָר לְקַיִן מְאֹד
וַיּּפְּלוּ פָּנָיו וַיְּהִי לְאִישׁ-חֵמוֹת,
וַיָּקָם לַהֲרֹג אֶת הֶבֶל אָחִיו-יְחִידוֹ.
עַכְשָׁו הוּא לֹא רַק רוֹצֵחַ-בּוֹרֵחַ,
הוּא לֹא רַק הָאָח הַנִּדָּח,
- אֶלָּא הוּא גַּם עַכְשָׁו בָּטוּחַ
שֶׁכֹּל הָעוֹלָם נֶגְדּוֹ,
וְשֶׁהוּא שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם
בִּגְאֻלַּת-הַדָּם,
שֶׁאָמְנָם בּוֹא תָּבוֹא,
לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ
נוֹשֵׂא אֶת הָאוֹת עַל מִצְחוֹ
- לְבִלְתִּי הַכּוֹת אוֹתוֹ
כָּל-מוֹצְאוֹ.