השועל והכרם

1. שועל אחד היה רעֵב. עבר ליד כרם ענבים וחמד אותם. ראה גֶּדֶר תַּיִל דוקרני שהִקיף את הכרם הנאה. מֶה עשה? מצא פֶּתח בגדר ונכנס דרכו בזריזות אל הכרם. אכל השועל הרעֵב מן הענבים הבשלים והירוקים, אכל ואכל בתיאבון רב עד שהשמין. ביקש השועל לצאת מן הכרם, אך לתדהמתו גילה כי הפתח בַּגדר קטן מדי הפעם, וגופו שתָּפח לא יכול לצאת דרכו. מֶה עשה? בְּאֵין ברירה נשאר השועל בפְנים הכרם עד שרזָה מאוד, ושוב יכול היה לעבור דרך פֶּתח הגדר. יצא השועל מן הכרם רעֵב ורזה, כפי שהיה כשנכנס אל הכרם היפה. - רזֶה נכנסתי ורזֶה יצאתי - אמר השועל המאוכזב. - אין זאת - אמר בליבו, ענבֵי בוסר הם. וַאני שותָה עִנְבֵי הפחד. מכרמֵי גופי הֶחבול. כלבים נובחים מלאך המָוֶת בא לעיר. 2. מעיל מעיל למה עזבתני 3. הציפורן בוכה או צוחקת 4. זה לא הצחוק המתגלגל בְמורד ההר זה הזיכרון המתגלגל בְּמורד השִכחה המסָ רב לגווֹע בַּנהר. לַדמעות אין בית.