1. מסופר על רבי
שמואל סלנט, מחכמֵי ירושלים,
שהיה ידוע
בחוכמתו הרבה.
תושבי ירושלים
בתקופתו
היו עניים מאוד.
פעם אחת
בֵּעת בישול עוף
לסעודת מצווה נשפך החלב
שעמד על החלון
הסמוך לתוך הסיר.
בעלת הבית
הייתה אובדת עצות. כיצד
תזרוק את כל העוף,
וכסף כה רב
שנאסף בקושי
עבור קניית העופות
יֵרֵד לטמיון.
בצר לה
פנתה לרב סלנט.
הרב כדרכו לא השיב מייד
בהלכות כשרות,
איסור והיתר,
וביקש פֶּסֶק זמן
לבחון את הסוגיה.
מה עשה? הרב
זימן אליו את החלבן
לשיחה בארבע עיניים.
האם הֶחלב
שאתה מוכר מהול במים? -
שאל הרב את החלבן,
תוך הבטחת דיסקרטיות מלאה
של השיחה
והבהרת
הרלוונטיות של השאלה
לסוגיית כשרות העוף.
החלבן השיב בחיוב,
וחשף את סודו
כי מחצית מהחלב
מהול במים,
כדי שירוויח יותר כסף.
אם כך - נשם הרב לרווחה -
הרי כמות החלב
במרק בטלה בשישים,
והעוף אפוא כשר -
שמח הרב לבשר לאישה.
וכיצד נודע הדבר
לתושבי העיר?
הרב כמובן
נצר את הסוד בליבו,
כדי לא להלבין
את פנֵי החלבן בציבור.
עם זאת טרם מותו
התוודה
החלבן לפני הקהילה
על חטאו בגלל
עוניו, וביקש מחילה.
חתול שחור
הֵגיח
מִספל הֶחלב
אֶל שׂק הצללים
של מוחי האפור.
2. בדידותי
שלי
גומעת שביל הֶחלב
בספל קפה קר.
3. פותחת
חלון אֶל חלון
אֶל הָרִיק
עֵינַיִךְ מתעגלות
כִּשְׁתֵּי צלחות.
4. כַּפּוֹת יָדַי עמוסות תפילה.
