1. רבי עקיבא, תלמידו המובהק
של רבי
נחום גמזו (גם
זו לטובה! זוכרים?)
היה
אופטימיסט ללא תקנה.
רוצים הוכחות? - בבקשה!
המדרש הקלאסי
המפורסם
מסַפר שפעם אחת
הלך רבי עקיבא
בדרך.
הגיע לעיירה וביקש ללון
בה. אך לא
נתנו לו. אמר: כל
מה שעושה הקדוש
ברוך הוא הכל לטובה.
הלך
רבי עקיבא לישון
מחוץ לעיר.
היו עימו תרנגול כדי
להעיר אותו משנתו.
חמור - לרכוב עליו
ונר לְמאור.
לפתע
נשבה הרוח
וכיבתה את הנר.
חולדה טרפה את התרנגולת
ואריה את החמור
ורבי עקיבא
נותר בחוסר כל.
כל מה שעושה הקב"ה
הכל לטובה - חזר
ואמר.
באותו לילה
באו חיילים ולקחו
את תושבי העיירה
בשבי. ורק
רבי עקיבא ניצל.
נשא התנא את עיניו
לשמיים והודה לבורא.
הוא שאמרתי הכל לטובה -
אמר בענווה. אילו
היה הנר דולק,
היו החיילים רואים
אותי. אילו
התרנגול היה קורא
והחמור
היה נוער -
היו החיילים שומעים
והייתי נופל בידם
בשבי. מסע
בִנְהַר הזמן אל מִנְהֶרֶת
הַצֵּל.
מסע מגלוּת החשך
אל גלוּת האור.
2. בין גן התות לגן הורָדים
אני
נושמת את
ריח הבדידות
3. בין גן התות לגן הורָדים
ספסל בודד
אומר
שירה
4. צִלִּי
שותק
שותק
שותק
אֶל תוך כף
יָדִי
5. בין חלון לְוילון מבט בודד