האם קרה לכם שהייתם בסביבת עבודה, שהיה בה עובד שאף אחד לא אהב לעבוד איתו? אחד שתמיד מכניס ליום העבודה המון רעשים מרגיזים, מטרידים ולא רצויים? האם קרה לכם שהרגשתם שלעבור עם עובד כזה דרך שמונה שעות עבודה זו משימה קשה ובלתי נעימה?
לרוע המזל כמעט כל אחד מאיתנו עבר את החוויה של עבודה משותפת או ניהול של עובד, המצטיין במאפיינים הבאים (ולא כתנודה רגעית אלא כבסיס פעולה):
1)
תקשורת - אם רוב האנשים מנסים להעביר תקשורות דרך פילטר מרגיע, שיגרום לאדם השני להרגיש יותר בנוח, העובד מהסוג המרעיש מעביר את התקשורות דרך מגבר רע, שרק מקצין את הגישה השלילית שלו לחיים וכמובן - גם את הצורה בה נראה מצב העסק. אם תשאלו אדם כזה מה העניינים, התשובה שתקבלו תיתן לכם את הרושם שהיקום כפי שהכרנו אותו, מתקרב לקיצו. הוא תמיד יצטט את החדשות הגרועות ביותר- רעידות אדמה עומדות לקבור את כולנו, הפיגוע הבא בפינה, והכלכלה בשפל שלא ניתן להיחלץ ממנו.
כמובן שאם תשאלו אותו לגבי מצב החברה, הוא ידווח בעוגמה שהעסק על סף קריסה...
2)
רגשות שליליים - הוא מגיע לעבודה מדי בוקר עם מצב רוח שונה ובלתי צפוי (תמיד בסקלה נמוכה): לוחמני, כועס, מיואש, חרד, משועמם, לא מתעניין, מתחנן. כתוצאה מכך הוא מרבה להיכנס לעימותים עם אנשי החברה וגורם למריבות ועצבים.
3)
חוסר שביעות רצון תמידי - לעובד זה יש תלונות עקביות על אנשים בסביבתו, שגוזלות בסופו של דבר מהמנהל זמן ניהול יקר. כמו-כן יש לו תלונות רבות על חוסר כבוד מצד אנשים אחרים ועל כך שאינו מקבל את הכבוד הראוי לו מתוקף תפקידו, מתוקף גילו, מתוקף שנות הוותק שלו וכו' וכו'. כתוצאה מכך המנהל נאלץ לעסוק גם בהרבה עלבונות אישיים (כמעט מכולם).
יש דוגמאות נוספות, אבל אני בטוח שבשלב הזה כבר יש לכם דמות כזאת או אחרת לנגד עיניכם.
מבחינה מסוימת, מה שיכול להיות מבלבל בסיטואציה זה העובדה שלמרות שלא כל כך נעים להיות בסביבתו של אותו עובד - מהרבה היבטים אחרים הוא יכול להיות ממש בסדר. הוא עושה את עבודתו הבסיסית, מקפיד על לוחות זמנים, מבצע את מטלות תפקידו, מקפיד על נוכחות. לכן, מצד המנהל או המנכ"ל זה יכול להיראות כאילו עליו להבליג, להתמודד, אחרי הכול "העובד לא אשם, הוא לא מתנהג ככה בכוונה", "הוא ותיק", "מסכן, הוא בדיוק עזב את הבית" ועוד סיבות מצוינות. וכך זה נמשך ונמשך...
אז איך לנהוג עם עובד כזה - להשאיר אותו בעסק או לשלוח אותו לדרכו? הנה מספר תרחישים:
1)
במידה וההזדמנות מציגה את עצמה - ואם אותו עובד מבקש מיוזמתו לעזוב את העסק - יש להיענות לכך מייד, מפני שהוא לא הולך להשתנות והוא ימשיך לדכא את סביבתו (ואת זה חשוב להפנים).
2)
אם העובד אינו יוזם עזיבה - קודם כל גבשו החלטה (ביניכם לבין עצמכם), שאתם הולכים לפתור את המצב ללא דיחוי נוסף, משום שאם אתם כבר מהרהרים באפשרות להיפרד ממנו זה סימן שכבר זיהיתם שהאיש הוא מה שנקרא "חדשות רעות".
לאחר מכן עשו חישוב ממשי, בצורה מספרית, כמה שעות עבודה אתם מבזבזים מדי שבוע רק בגלל הרגשות השליליים של אותו עובד. רשמו מידי יום ביומן כמה זמן עבודה הקדשתם לתלונות של העובד הבעייתי או לתלונות של עובדים אחרים כלפיו. במהרה תיווכחו לדעת (כן, ממש ככה, שחור על גבי לבן), שעבודתכם רחוקה מלהיות "עבודה נטו", ושהיא אינה יעילה. זה אמור להסיר את כל הספקות, ומכאן הדרך להחלטה סופית וביצוע תהיה קצרה.
אז אם יש לכם עובד שלמרות כל הרצון הטוב של ההנהלה פשוט מכניס לתמונה רגשות שליליים ללא הרף, תיטיבו לעשות אם תיפרדו. התפוקה האישית שלכם ושל הסביבה הקרובה תעלה פלאים!
