דור מלחמת ששת הימים,
דור מלחמת יום הכיפורים,
דור מלחמות לבנון,
עומד להשיל את מדיו - וללכת.
הם שרתו, לחמו, התנדבו, למדו, רכשו השכלה,
לחלקם כבר משפחות קטנות,
והם עומדים ללכת...
הם לא רוצים לייבש ביצות ולהלחם בקדחת, הם רוצים להלחם באדישות השלטון.
הם לא רוצים לכבוש קרקעות - הם רוצים פיסת מקום קטנה להתקיים בביטחון כלכלי וחברתי.
הם לא דור הורינו - הם דור חדש - דור ההיום.
הציונות שלהם היא שונה, ”כבדו אותנו, תנו לנו לחיות ללא בושה, אל תזלזלו בנו".
לדור הורינו לא הייתה ברירה - המדינה הייתה היחידה ששימשה להם מקלט.
אף מדינה לא רצתה בם.
אבל לצעירי דור ההיום יש ברירה, יש הרבה מדינות שרוצות בהם, ברופאים הצעירים, במהנדסים, באנשי ההייטק, באמנים - הם צעירי כלכלת העתיד.
והם כאן כי יש להם ברירה, אבל יש להם גם בחירה.
הם "עם הבחירה" - והם העם הבוחר.
אל תתנו להם ללכת.
