הִתְנַשְּׂאוּת הֶהָרִים
כְּבָר אֵינָהּ זָרָה לִי,
הֵן תֵּדְעִי:
הָיִיתִי יַחַד עִמָּם
בַּהִתְעַלּוּת אֶל סַף הַיַּבָּשָׁה
שֶׁל קַרְקָעִית הַיָּם;
נִגְרַפְתִּי יַחַד אִתָּם
בִּזְרִימַת קַרְחוֹנִים שֶׁגָּלְשׁוּ לְאִטָּם,
שֶׁרָשְׁמוּ עַל פָּנַי סִימָנִים שֶׁל בְּלִיָּה,
(כַּעֲרוּצִים שֶׁל נַחַל נוֹשָׁן),
וְהוֹתִירוּ עַל גּוּפִי צִבּוּרֵי אֲבָנִים
(מַצֵּבוֹת לְזִכְרָם הַלָּבָן).
הֵן תֵּדְעִי:
מַמָּש כָּמוֹנִי הַר וְיָם
מְשַׁנִּים חֲלִיפוֹת
אֶת פְּנֵיהֶם וּמְקוֹמָם.
חֵיפָה - סִכּוּם דּוחַ גֵּיאוֹלוֹגִי
חֵיפָה מְחַפָּה עַל פֶּצַע
שֶׁל הַר שֶׁנִּשְׁבַּר, נְקֻדָּה.
חיפה זוֹ עִיר שֶׁיּוֹצֶקֶת עַצְמָהּ
עַל צַלֶּקֶת הָהָר, בְּחֶצְיוֹ הַמּוּרָם וְנִשָּׂא, נְקֻדָּה.
חֵיפָה צוֹפָה צָפוֹנָה כִּמְמָאֶנֶת לְהַאֲמִין, שֶׁחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי
שֶׁל הַכַּרְמֶל נִבְלַע אֶל מִתַּחַת לְמֵי הַמִּפְרָץ שֶׁנִּבְקַע, נְקֻדָּה.
חֵיפָה נִמְצֵאת בְּמִין שָׁהוּת קְפוּאָה, שֶׁקַּיֶּמֶת לְאַחַר שְׁבִירָה
כַּבִּירָה, כְּמוֹ אֵשֶׁת לוֹט לְאַחַר מַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, נְקֻדָּה.
חֵיפָה הִיא, אֵפוֹא, כְּמוֹ קִרְיָה שֶׁל הֵד לִקְרִיאַת-שֶׁבֶר גְּדוֹלָה; הִיא עִיר בְּנוּיָה עַל בֶּקַע הַמַּעֲלֶה אֲרוּכָה; וְאִם תִּרְצו,ּ הִיא גַּם כְּמוֹ צַעֲקַת-אֹשֶׁר קְצָרָה, נְקֻדָּה.