אָבִי הָיָה שׁוֹתֵק וּמַבִּיט וְשׁוֹתֵק
גּוֹמֵעַ מִן הַתֵּה הַמְּתַקְתֵּק כְּדֵי מֵאָה מַעֲלוֹת
לֹא פָּחוֹת, בִּמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת שֶׁל קִמּוּץ הַשְּׂפָתַיִם
וּבִינִיקָה קוֹלָנִית.
מִיָדוֹ הַמַּעֲבִירָה עוֹד דַּף
הָיוּ חוֹצוֹת דַּרְכִּי הָמוֹן מִלִּים
וְכָל מַבָּטֵי הַגְּבָרִים בְּחַיַּי, שֶׁהוֹצֵאתִי לָאוֹר.
אָבִי אָרוּז הָיָה גַּם אָז, בְּמַנְעוּלִים
חֲסוּנִים
פַּעַם גָּזַם אֶת כֹּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם גְּדוֹלוֹת
"אֵין מַה לְפַחֵד מִן הַמָּוֶת" אָמַר
וְהִקְפִּיד לְטַפֵּס מֵעַל יַלְדּוּתִי בַּסֻּלָּם
הַנִּשְׁעָן עַל הָעֵץ
מֵגִיחַ לַפְּרִי לְבַדּוֹ הַבּוֹהֶה מֵעַל הֶחָצֵר לְמֶרְחָק;
אָבִי הָיָה אוֹטוֹדִידָקְט שֶׁלֹּא יָדַע
אֶת שִׁירָתוֹ.