רֶפֶשׁ רֶפֶשׁ תִּרְדֹּף
כְּמוֹ הַנָּבִיא שֶׁיָּבִיא הַבְּשׂוֹרָה
לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת נִבְחָר
לֹא שָׁלִיחַ
וְגַם לֹא מָשִׁיחַ.
בְּשֵׁם הָרֶפֶשׁ הַיּוֹצֵא מִבִּיבֵי הַמַּחְשָׁבָה
בְּשֵׁם הַהֲזָיָה הַנִּמְלֶטֶת מֵהַשְּׁפִיּוּת
בְּשֵׁם הַחֹלִי הַמְּאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת
בְּשֵׁם הַתִּקְוָה שֶׁנּוֹתְרָה מֵאָחוֹר.
אֲנִי הַחַיְדַּק הַיָּחִיד הַמָּצוּי
כְּתוֹלַעַת בְּמוֹחַ הַמַּחְשֵׁב הֲכִי רָצוּי.
מִתְעַמֵּר בַּמְּשׁוֹרְרִים חוֹטְבֵי הַמִּלָּה
דּוֹרֵשׁ עֲבוּרִי אֶת כֶּתֶר הַתְּהִלָּה.
אֲנִי חַי וְנוֹשֵׁם מִלִּים
אוֹהֵב אוֹתָן בְּכָל הַצְּלִילִים.
עֲבוּרִי הֵן הַהַרְמוֹנְיָה
לַהַט הַחַיִּים שֶׁל הַמֶּלוֹדְיָה.