אֲנִי יוֹצֵא לְדַרְכִּי לְבַדִּי
וְאֵין אִישׁ פּוֹסֵע לְצִדִּי
מְחַפֵּשׂ אֶת עוֹלָמִי
תָּר אֶת יְקוּמִי.
הַמָּחָר הֶחָדָשׁ הוּא יוֹמִי.
קְצֵה הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ נִרְאֶה
בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ הַחֹם מַלְאֶה
הַשָּׂדוֹת מַצְמִיחִים נְטִיעוֹת זָרוֹת
וְהָאֹפֶק מִתְרַחֵק כְּמוֹ מְבַשֵּׂר שְׁחוֹרוֹת.
הָאֹפֶק הַיָּשָׁן נִשְׁאָר מֵעֵבֵר לַגְּדֵרוֹת.
חֲלוֹמִי נִמְצָא שָׁם
בַּמָּחָר הֶחָדָשׁ
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מֵאִיר
וַאֲנִי נִרְגָּשׁ
וַאֲנִי בְּדַרְכִּי צוֹעֵד
אֲנִי הַנַוָּד שֶׁבַּדֶּרֶךְ וְתָמִיד עִמִּי שִׁיר
אוֹחֵז בַּחֲלוֹמִי וְאֵינוֹ מַרְפֶּה.
אֲנָשִׁים חוֹלְפִים לְצִדִּי
וְהַיוֹם תָּמִיד לִי יָפֶה.
חֶלְקָם עוֹמְדִים, חֶלְקָם תוֹהִים
סַפְקָנִים כָּל אֶחָד עַל עוֹלָמוֹ
הַזֶהוּ הַהֵלֵךְ וְזֶה חֲלוֹמוֹ.
עֵינֵי הַהֵלֵךְ הַנַוָּד בּוֹרְקוֹת
אֶל הַמָּחָר
אֵינוֹ נֶעֱצָר בְּדַרְכּוֹ
שׁוֹתֵק אֲרֻכּוֹת
כִּי אַף פַּעַם לֹא מְאֻחָר
יוֹדֵע הוּא כִּי בְּסוֹפוֹ
שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם
תָּמִיד יַמְתִּין לוֹ הַחֲלוֹם.
אֲנִי יוֹצֵא לְדַרְכִּי
הוּא שָׁר
וְהִנֵּה אִישׁ וְעוֹד אִישׁ פּוֹסְעִים לְצִדִּי.
גַּם אִם אֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר
תָּמִיד מַמְתִּין לִי הַמָּחָר
הֵם מַאֲמִינִים בִּי
מְחַפְּשִׂים אֶת דַרְכִּי וְעוֹלָמִי
תָּרִים יַחַד אִתִּי
אֶת יְקוּמִי.