אצלנו בשכונה ברמת גן - בשיכון הוותיקים,
התגשם כבר כ מ ע ט "חזון אחרית הימים".
בכל בוקר מגיע איש טוב לב - על אופניים חלודים,
פורש על הרצפה עיתונים ישנים,
ומחלק כמויות של אוכל בין כל החתולים.
כל חתול ניגש לאחד המגשים המאולתרים,
אוכל את המנה שהוקצתה לו - לא נלחם באחרים.
אני הולכת לטיול בוקר עם הכלבה,
מביטה על המחזה ולא מאמינה.
הכלבים רצים ומסתובבים בדשא בשמחה,
אף אחד לא מפריע, לא מפחיד, ולא מחבל בארוחה.
אם החתולים יכולים כל כך יפה להסתדר,
אם חתולים וכלבים יכולים בכזו התחשבות לוותר,
למה הם לא הגזע הנבחר, מדוע אלוהים בחר דווקא באדם,
אשר על כל שטות ובכל ויכוח מוכן להילחם ולשפוך דם.
