רָם וּבָרוּר

וברור שהיא הייתה יפה מִכול מי שנראתה עד אז: כול מי שראה קם ונפל לרגליה על פניו כאילו באמת ראה פתאום פָּנִים של אלוהים חַיִּים והתדהמה גְדֵלָה פלאים אִם רואים לה אֶת הכול עַד תּוֹם... יופי כמו שלה נולד אַחַת לְמאה שנה אם לא יותר ולטעום אותו זוהי מַשְׂאַת- נפש של כול משורר כול ציפור-נוֹד – אִם רק תִישָּׁאֵל בִּשְׂפתה – תעיד בלי שום ספק שֶׁבַּנְדוּדִים על פני תבל לא ראתה עוד יופי שכזה! לי היה מזל-גדול מזל-מופלא לא רק לראות אותה בְּמִילּוּאָהּ גם לִזְכּוֹת להיות בתוך-תוכה שָׁם המציאות עולה על כול דמיון וברור לי שנשארתי חַי אַחֲרֵי מה שראיתי לה ונגעתי בקודשי-קודשה וחדרתי עד סוד אַחֲרוֹן כי זה מה שרצתה אילולא היה הכול ברור מִמבט ראשון עד חדירה אז הייתי בלי ספק נִשאר בְּמרחק אשר מִשָּם אפשר רק לראות אותה ולא יותר.