מה עשו לה, סבתא שולה,
את המשפחה צלו לה,
ואת האם שלה תלו לה,
ת'שיניים הם שברו לה.
(...מה עשו לה, סבתא שולה,
את המשפחה צלו לה,
ואת האם שלה תלו לה,
ת'שיניים הם שברו לה...)
אך היא עדיין מדליקה נרות,
הן יש מי שזוכר את השמות,
ומי שכבר הלך הרי עוד יחזור,
כזה הוא לב-אבי,
לבבי.
לבבי,
כזה הוא לב-אבי.
דמעות הצחוק שוטפות כמים,
קוטפות מצבע השמיים:
כל המתים חיים בינתיים.
כזה הוא לב-אבי,
לבבי.
לבבי,
כזהו לב-אבי.
חייל, טייס, כובס, כובסת, איש בית כנסת,
ארץ קיץ.
ספר, טבח, נהג, נהגת, שוב חוגגת,
ארץ קיץ.
הבט, הבט, כולם חיים, כולם, כולם שרים עדיין.
כך חיברו לה, סבתא שולה,
משפחה שלמה בנו לה,
נכדים יפים גידלו לה,
שיר חדש הנה כתבו לה.
(...כך חיברו לה, סבתא שולה,
משפחה שלמה בנו לה,
נכדים יפים גידלו לה,
שיר חדש הנה כתבו לה...)
חייל, טייס, כובס, כובסת, איש בית כנסת,
ארץ קיץ.
ספר, טבח, נהג, נהגת, שוב חוגגת,
ארץ קיץ.
הבט, הבט, כולם חיים, כולם, כולם שרים עדיין.
כזה הוא לב-אבי.
