להשאיר ת'מצב כמו שהוא
זה חֲסַר-אַחרָיוּת ואבסורד
אבל גם כבר בלתי-אפשרי
לשנות את הכול חד-צדדית.
ודווקא בגלל שהרבה מאוד
כבר אבד ולעולם לא יחזור
חובה על כול צד ליטול סיכונים
כדי למנוע חורבן סופי –
נטילת סיכונים הדדית
בלי שום תנאים מוקדמים
אין בה מקום לְטָעוּת
כמו ריקוד על קָצֶה של מָצוּק
אז לא די בשניים לטנגו
גם אם שני הצדדים מסכימים
לרקוד אותו על קְצה מָצוּק
בלי שום תנאים מוקדמים;
אבל לא יהיה פה ריקוד זוגות
כי שום צד לא יודע לרקוד
בלי לדרוס לשֵני יבלות
עד זוב דם וריסוק אצבעות –
כשדורכים לך על כול יבלת
עד זוב דם וריסוק האצבע
שום מָצוֹק לא יכול להצדיק
ריקוד על קָצֶה של מָצוּק;
הפתְרון הוא אחד – אין שני:
שכול צד יצמצם את עצמו
וישאיר די מקום לשֵׁנִי
לרקוד בעצמו עִם עצמו.