מבלי עדיין לְפָרֵט
מה כול זה
אני שואל את עצמי מעת לעת
לשם מה
כול זה?
ואם יש אפשרות לִבְחוֹר
אז מה עדיף להיות
מבחינה הישרדותית:
ציפור יציבה או ציפור-נוֹד
ואם נוֹד אז באיזה נָתִיב?
ואם יציבה אז איפה
בארצךְ או בארצי
או בארץ שלישית שבה שנינו
לא נהיה מקומיים מלידה
ונרגיש שָׁם זרים באותה מידה?
ואם נתקבל שם בשלום ובחום
ונתרגל ונתאקלם
עד שאי-אפשר יהיה להבדיל
בינינו לבין ילידי המקום
אז למה התעקשנו להילחם
ושוב ושוב להקיז
דם על המקום הזה?
(בסופו של דבר מה שנאמר והיה
נכון בעבר נכון בדיוק אותו דבר
בעצם ימינו אלה ונכון למחר :
ubi bene”
"ibi patria
כי חיים רק פעם אחת
וגם זה אצל רבים וטובים
נִפסק בכול דור ודור הרבה לִפְנֵי
תוחלת החיים הממוצעת)
בִּשְׁבִילִי
שֶׁהִרביתי לִנְדּוֹד והִרחקתי נְדוֹד
בעולמי
לאור היום ובמחשך
בכול מזג-אוויר
ולא פעם מצאתי את עצמי
לְבַדִּי בלב מִדְבָּר –
בַּמָקוֹם שֶׁאַתְּ
שָׁם המולדת.
