בחדרה של מיכל בת שאול

נקשרתי בעבותות של רגש והערכה לדמותה של מיכל בת שאול, המלך הראשון בישראל. את חייה ונפשה טבחה אלימות קשה מנשוא של מי שהיה אהוב לבה, דויד מלך ישראל. קשה להשלים עם מהלך פוליטי בלתי מוסרי, שהסתיים בכך שחמשת ילדיה יהיו מוקעים בהר, נופלים מומתים. בְּחַדְרָהּ שֶל מִיכַל בַּת שָאוּל הַזְּמַן לא הֵאֵט מֵרוּצוֹ בְּמוֹרָד. בְּחַדְרָהּ שֶל מִיכַל בַּת שָאוּל הַזְּמַן צוֹרֵר בְּלוּאֶיהָ מְסַמֵּר נָשִיּוּתָהּ מַזְחִילָהּ עַל גְּחוֹנָהּ מֵהַיּוֹם שֶדָּוִד נְטָלָהּ מֵאִישָהּ מֵעִם פָּאלְטִיאֵל בֶּן לַיִש¹ שֶהָלַך אַחֲרֶיהָ וּבָכָה עַד עִיר בָּחוּרִים מִדָּרוֹם לְגַלִּים וּבְמִצְוַת הַשְּרָרָה שָב אֶל בֵּיתוֹ הַבּוֹכֶה . מֵחַלּוֹן חַדְרָהּ בְּכִלְאָהּ צוֹפָה מִיכַל בַּת שָאוּל בַּחֲמֵשֶת יְלָדֶיהָ מוּקָעִים בָּהָר נוֹפְלִים מוּמָתִים בֵּין בָּשָר מְאֻבָּן וְדַם מְבֻרְזָל שֶסֻּתַּת וְהֻתַּך בְּלִבּוֹ שֶל דָּוִד בֶּן יִשַי וּבֵין וָאסָל בְּמַמְלֶכֶת גִּבְעוֹן בְּשָלְחָם יַחְדָּיו אֶת יְלָדֶיהָ אֶל מוֹתָם בָּהָר לִפְנֵי אֲדוֹנַי. מֵחַלּוֹן חַדְרָהּ בְּכִלְאָהּ צוֹפָה מִיכַל בַּת שָאוּל בְּרִצְפָּה בַּת אַיָּה נִלְחֶמֶת כִּלְבִיאָה בְּשַקָּהּ לא לָתֵת לְעוֹף הַשָּמַיִם בַּיּוֹם וּלְחַיַּת הַשָּדֶה בַּלַּיְלָה לָנוּחַ עַל גְּוִיּוֹת שִבְעָה יְלָדִים - חֲמֵשֶת יַלְדֵי מִיכַל וּשְנֵי יַלְדֵי רִצְפָּה מִתְּחִלַת קָצִיר בַּשְעוֹרִים עַד נִתַּך מַיִם עַל הָאָרֶץ. עַל אֶדֶן חַלּוֹן חַדְרָהּ שֶל מִיכַל בְּכִלְאָהּ מִתְמַתֵּחַ לְאִטּוֹ כְּאֵבָהּ פָּרוּס עַל פְּנֵי גִּדְרוֹת זְמַן חָלוּד מָתוּחַ עַד אוֹפֶק נָעוּל שֶאָסָף לְחֵיקוֹ אֶת כָּל בֵּית אֲבִיָּהּ - בֵּיתוֹ שֶל אִיש יְמִינִי בָּחוּר טוֹב וְאֵין אִיש בְּיִשְרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ , מִשְכְמוֹ וָמַעֲלָה גָּבוֹהּ מִכָּל הָעָם וְעַתָּה מִשְּכְמוֹ וָמַטָּה מְדַדֶּה בְּתַחְתִּיּוֹת שְאוֹל דְּמוּעוֹת . איתן קלינסקי 1. שמואל א, כ"ה 44 (מתוך ספר שירים בכתובים - "אני משוחח עם התנ"ך")