מֵאָז שֶׁגֹּרַשְׁנוּ בְּחִפָּזוֹן וּבְלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת - מֵהַגַּן,
וּכְמוֹ מֵאָז שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הָרֶחֶם הָרַךְ וְהֶחָמִים - דֶּרֶךְ הַלֵּדָן,
וְנָשַׁמְנוּ לָרִאשׁוֹנָה, וּבְצַעֲקַת-מֶחָאָה, קְצָת מֵאֲוִיר-הָעוֹלָם,
- אָנוּ כְּבָר גּוֹסְסִים מְעַט וּלְאַט עַד שֶמַּמָּשׁ נָמוּת וְנִתַּם.
וַאֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים תָּמִיד, בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ: הַאִם אָכֵן יִתָּכֵן
שֶׁכָּאֵלֶּה הֵם חַיֵּינוּ? כְּלוּם כָּאֵלֶּה הֵם בֶּאֱמֶת, הַאֻמְנָם?
וְלִפְעָמִים גַּם אָנוּ מוֹסִיפִים וְשׁוֹאֲלִים בַּחֲשַׁאי אֶת עַצְמֵנוּ:
וְאִם לֹא הָיוּ הוֹרֵינוּ הַקְּדוּמִים חוֹטְאִים וּמֵהַגַּן מְגֹרָשִׁים,
הֶהָיוּ הֵם וְגַם אָנוּ - בִּנְאוֹת-דֶּשֶא וְעַל מֵי-מְנוּחוֹת חַיִּים?
כִּי עַתָּה, בֵּין לֵדָה וּבֵין קֵץ, בֵּין זֹאת לְבֵין זֶה
- אָנוּ חַיִּים כָּל הַזְּמַן בִּתְנוּעוֹת חֲטוּפוֹת,
מִתְנַהֲלִים-מִתְנוֹעֲעִים כְּמוֹ שְׁוָא נָע,
אֲבָל כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא מַמָּשׁ בִּמְנוּחָה;
כִּי כָּל-חַיֵּינוּ אָנוּ מְנַסִּים לְהַשִּׂיג
אֶת מְלֹא אָשְׁרֵנוּ, אוֹ לְפָחוֹת
לִמְצֹא אֶת בִּטְחַת שַׁלְוַת-נַפְשֵנוּ;
וְאָנוּ מַרְגִּישִׁים תָּמִיד שֶׁלֹּא נַסְפִּיק
לְהַגִּיעַ בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ אֶל מַטְּרַת-חַיֵּינוּ;
בְּדֶרֶךְ זוֹ שֶׁהִיא, - בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ -
גַּם מוֹלִיכָה לְשׁוּם מָקוֹם וּלְשׁוּם-דָּבָר;
כִּי מַטְּרָתֵנוּ תִּהְיֶה, מִיָּד אַחַר מוֹתֵנוּ,
כְּבָר לֹא-מְאוּם וְגַם לֹא-כְלוּם.
