מאז שחייכת אֵלַי לראשונה
חיוך שהזמין אותי חד-משמעית
לבוא בשעריךְ
בכול עונותיךְ
גם כשאת יְשֵׁנָה
חֵלֶק-הָאֲרִי שֶׁל שִׁירַי
הוּא מִמֵּךְ וְאֵלַיִךְ
ואני בא אֵלַיִךְ
פעם דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחוֹמוֹתַיִם
פעם מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן
ולפעמים גם דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת
הכול לפי רצונךְ הטוב והחופשי
שמשתדל תמיד לעשות לי
אֶת הכי-טוב האפשרי
בלי תנאים מוקדמים.
מאז שחייכת אֵלַי לראשונה
חלפו כבר כמה וכמה וכמה
שָׁנִים טובות ורעות לְסֵירוּגִין
זרמו הרבה מים
אפילו בערוצים מדבריים
התחלפו ממשלות – רובן רעוֹת
וכמה מהטובים ביותר
מבין יקירינו
אבדו לנו לְעולמים –
נכון שהזמן
כמו אלוהים אמיתי
שׂם זין על הכול
גם על הטוב וגם על הרע
גם על היש וגם על האין
וגם על מה שבין לבין
אבל אין טעם להאשימו
כי מִטבע בריאתו וראשית קיומו
כמו פסיכופת מובהק
הוא חסר תכונת אִיכְפַּת
ואפשר לנצחו
וגם זה רק באופן זמני
אך ורק בעשיית דברים
שהוא כשלעצמו
לא מסוגל לעשות
ומי כָּמוֹך
יודע לְמה אני מתכוון
אַתְּ שעדיין לא נָס לֵחֶךְ
אַתְּ שבזכותך עדיין לא תַּשׁ כוחי
אַתְּ שמוּכֶלֶת בי כמו תרכובת-נפיצה
של תשוקה וקינאה
אַתְּ אהובתי הנצחית –