מַשֶּׁהוּ בָּךְ
עוֹשֶׂה לִי אֶת זֶה
דָּבָר מִלְּבַדֵּךְ
לֹא עוֹשֶׂה זֹאת.
אוּלַי פְּסִיעָתֵךְ הַקְּלִילָה
הָרוֹחֶפֶת קִמְעָה
אוּלַי חִיּוּכֵךְ הַכֹּל כָּךְ
שׁוֹבֶה,כָּל כָּךְ חוֹבֵק.
אוּלַי נְשִׁימוֹתַיִךְ הַלּוֹטְפוֹת
הַחַמּוֹת
גַּם בְּהֵעָדְרֵךְ, חָשׁ אֲנִי בָּהֶן
מָשָׁל אַתְּ מַמָּשׁ כָּאן,
אִתִּי
אוּלַי תְּשׁוּבוֹתַיִךְ,הַבְרָקוֹתַיִךְ
הַפּוֹתְרוֹת
כָּל נְסִבָּה טוֹרְדָנִית.
אוּלַי זֶה הַ"אֵיךְ" בּוֹ מִגִּיחוֹת
הַמִּלִּים מִבֵּין שְׂפָתַיִךְ הַשָּׂבוֹת
וְכוֹבְשׁוֹת לִבִּי הַשָּׁמֵם בִּלְעָדַיִךְ.
הִנֵּה אַף שֶׁאֵינֵךְ
כָּאן, וְאוּלַי
אַף אֵינְךָ בִּכְלָל,
לְבַד מֵעִמְקֵי
זִכְרוֹנִי, שָׁם דָּרִים,
מְחַיְּכִים, נוֹשְׁמִים
וּבוֹהֲקִים
יַם סִפַּיִךְ
נֹגַהּ זִיוֵךְ
הַ"מַשֶּׁהוּ" שֶׁבָּךְ
אֲשֶׁר אַף עֵת הַנָּגִיף
הָאָרוּר,
לֹא יָכְלָה לוֹ.