ישראל תחת מטחי הטילים של חמאס

ארובות השמים נפתחו וגשם טילים עזתי ירד עלינו כרביבים עֲלֵי עשב. מדינות רבות שחוו מלחמה לא הוכו בכמות כזו של טילים ופצצות ובכלל בתקיפה כזו של עורף אזרחי ללא אבחנה, ובמפתיע ללא הכרזת מלחמה. ביבי נתניהו טיפח כבר שנים את חמ"ס [חמאס] וְהֶעֱדִּיפוֹ על הרשות. כלומר על הרע ביכר את הרע ממנו. בהנהגתו התעלמנו מירי רצחני חוזר ונשנה, וכאשר הגבנו - היה זה לרוב ירי חסר טעם למפקדות ולעמדות ריקות. ממש בזבוז תחמושת ויכולת אווירית. הורגלנו לבלוע סיפורי מעשיות שלא חמאס ירה אלא ארגוני טרור קיקיוניים, ירי שחמאס כאילו לא הצליח למנוע. ראש הממשלה הונה את הממשלה וכך הונה אותנו, כלל הציבור. ביבי קשר את ידי מפקדי הצבא מלחסל את הטרור ברצועה, כך מבצע אחר מבצע. אחד התירוצים היה הגיוני לכאורה, לאמור שאכן אין לנו ענין לשלוט בעזה ובתושביה. כבר היו דברים מעולם, אולם את עזה מפורזת מנשק כבד או התקפי יכלו לנהל הרשות או מנהיגים מקומיים ברצועה שהושתקו בידי החמאס. במצב כזה צריך היה לסלק את הנשק ההתקפי ולצאת, ולא לבסס שם בבוץ העזתי כפי שצה"ל בוסס 18 שנה בבוץ הלבנוני. החמאס צבר טילים לכל סוגיהם, מקומיים וצבאיים כבדים; מרגמות ותחמושת בהברחות במנהרות ממצרים דרך סיני, בספינות אירניות שחלקן חמקו מחיל-הים שלנו, וגם פיתח תעשיית טילים בתוך הרצועה עצמה. חמאס השתמש בנשקו זה לירי בלתי פוסק על ישובי הדרום. הירי התקבל לרוב ככורח שאין מנוס ממנו, כך עד שהירי החל לפגוע בירושלים ובגוש-דן, אך גם אז לא זכו אזרחי המדינה לנחרצות הנדרשת. התגובה מאוחרת מאוד ואינה מספקת. תוך ימים תוכרח ישראל לנצור את האש, לספור את מתיה ופצועיה, ולהמתין באימה להמשך הפיגועים והירי מהרצועה. ישראל ידעה כמעט את הכל על התחמשות זו של האויב אך לא פעלה די לחיסול מערך הטילים, שכולו, פרט אולי לטילי קרקע-אוויר הוא מערך התקפי. אסור היה להשלים עם צבירה זו כי בנפשנו הדבר. ממש כך. ביבי הזרים לחמאס כספים אדירים שלנו וכסף קטרי, למרות המנהרות, למרות הירי, למרות שריפת שדותינו, למרות מעשי הרצח בפיגועים, למרות התחמשות חמאס בטילים משוכללים ומשתכללים והולכים, ולמרות שידע שחלק הארי של הכסף מופנה להתחמשות, להעמקת ומיגון המנהרות, לאימונים צבאיים, להסתה, לחינוך לשנאת ישראל ולתעמולת כזב נגדה. ביבי אימץ שקרים של החמאס והעבירם לנו כדברי אמת. כמו בסיפורי "הברקים שהפעילו מטח טילים לכוון תל אביב". עתה קם הגולם על יוצרו ועלינו. ושוב ביבי מופיע בטלוויזיה ומציג עצמו כגואל האומה. אבוי! וְיַעֲלֶה הַחַמְשִׁיר: גַּם עַתָּה יָם הַפּוֹלִיטִיקָה סוֹעֵר וְנִרְגָּשׁ בִּיבִּי הַטּוֹבֵעַ גַּם נֶאֱחָז בַּקַּשׁ מְחַפֵּשׂ יֶשַׁע מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב גַּם יַכְשִׁיר לְצִיּוֹן מוּסְלֶם קִיצוֹנִי בֶּן עָרָב הָעִיקָּר שֶׁאֶת כִּסְּאוֹ הַמָּט שׁוּב יְכוֹנֵן מֵחָדָשׁ דָּבָר וְהִיפּוּכוֹ, הַכֹּל לוֹ כָּשֵׁר בִּנְאוּמוֹ גַּם אִם יַצְהִיר בְּעָבִי לַיְלָה שֶׁעַתָּה זָרַח יוֹמוֹ הוֹבִילָנּוּ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, מֵהַפַּח אֶל הַפָּחָת אַחֲרָיו יוֹתִּיר רַק אֵפֶר, קוֹרוֹנָה וְקַדַּחַת אֵין כָּמוֹך בִּיבִּי, לְמַזָּלֵנוּ אֵין עוֹד כְּמוֹ(תּוֹ) לֵךְ בִּיבִּי, לֵךְ כְּבָר, לֵךְ, לְכוּלָּנוּ, נִמְאַס, הָרַסְתָּ אֶת הָרָשׁוּת! טִיפַּחְתָּ אֶת חמ"ס בַּכֶּסֶף "קַטָּארִי" בַּעֲצִימַת עַיִן מֵהִצְטַיְּידוּת בְּטִילִים, בְּכָל כְּלֵי זַיִן אַתָּה הַלֵּיצָן, בַּחֲבִילָה, בְּהֶחְלֵט לֹא הָ"אַס" נִזְכּוֹר שֶׁכְּבָר, פַּעֲמַיִים "הַבָּרָק שִׁילֵּחַ אֶת הַטִּילִים לְתֵל אָבִיב " מִי אִם לֹא בִּיבִּי-יְאַמֵּץ מחמ"ס עוֹד שֶׁקֶר חָבִיב בִּיבִּי לְוַואי וְיַכּוּךָ הַפַּעַם גַּם רַעַם, גַּם "רע"ם" שִׁקַּרְתָּ אוֹתָנוּ לְגַבֵּי יְרִי "שְׁלוֹשָׁה" טִילִים אֵי-פַּעַם עַתָּה החמ"ס הִמְטִיר עָלֵינוּ בִּגְלָלְךָ אַלְפֵי טִילִים כְּרָבִיב לֵךְ לְשָׁלוֹם, כִּי זֶה מִכְּבָר בָּאָה עֵת לֵךְ לְקֵיסָרְיָה לְתָמִיד, לֵךְ כְּבָר כָּעֵת סָבַלְנוּ פִּיצּוּל, שְׁקָרִים, הֲסָתָה וְשִׂנְאָה רוֹב תְּכָכִים, תַּחְבּוּלוֹת, הוֹנָאָה מַגִּיעַ לְעַמֵּנוּ מַנְהִיג שֶׁל אֱמֶת