ב-9.8.2019 נתן ביהמ"ש המחוזי חיפה פסק דין בעתירה שהגישו חברי סיעה אופוזיציוניות בעיריית קריית אתא. העותרים טענו, בן היתר, כי הרכב הוועדות אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, וכי הייצוג בוועדות המרכזיות/חשובות נמוך, וכי מינוי יו"ר ועדת ביקורת פסול כיוון שהוא לא נבחר תחילה על-ידי האופוזיציה.
למרות שביהמ"ש מצא כי העתירה הוגשה בשיהוי הוא קיבל אותה בחלקה וזאת לאור הפגיעה המשמעותית באינטרס הציבורי ובשלטון החוק, המביא לכך שהאינטרס לתקן את הפגיעה גובר על שאר שיקולי השיהוי. העותרים העלו כאמור טענות הנוגעות לעמידת הרכב ועדות המועצה, להלן סקירה של כמה מהטענות המרכזיות והחלטת ביהמ"ש בהם:
'ייצוג הולם' לאופוזיציה בוועדות הרשות
כידוע הוראות החוק קובעות כי הרכב הוועדה יהיה "יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה" (סעיף 150(א) לפקודה). בצד חשיבות הדבר להבטחת הדמוקרטיה ברי כי לא ניתן מבחינה מתמטית מדויקת (כיוון שחלוקה מביאה לעיתים קרובות לשברים) ליישם מבחן זה באופן דווקני, ולכן הוראת החוק הנה "ככל ניתן" (באופן יחסי). הבדיקה שישם ביהמ"ש הנה מציאת משקל היחסי של כל מושב ועדה כפול מספר חברי הסיעה (עע"מ 1562/15), כדלקמן:
מספר חברי מועצה
מספר חברי הסיעה X _____________
מספר כלל המושבים בועדות
ככל שניתוח זה יצביע על כי מספר המושבים שקיבלה הסיעה שווה באופן יחסי למשקלה מקרב חברי סיעות הבית, אזי ביהמ"ש, כפי שנעשה כאן, ידחה את הטענה כי החלוקה אינה מקנה ייצוג הולם לאופוזיציה.
ועדות מרכזיות
טענה נוספת שהעלו העותרים היא כי יישנן ועדות שמשקלן רב יותר כי הן עוסקות בנושאי ליבה בחיי העשייה של הרשות המקומית, ולכן מבחן הייצוג היחסי צריך להיבדק גם ביחס לכך. ביהמ"ש לא קיבל טענה זו לפיה יש ועדות חשובות ויש ועדות לא חשובות.
כיצד נקבעת זהות יו"ר ועדת ביקורת
מן המפורסמות שמי שעוסק בניהול לא יכול ביד השנייה לשמש כמבקר (בג"ץ 531/79). אשר על כן נקבע כי ועדת ביקורת תכלול נציג אופוזיציה שיעמוד בראשה ויתר חבריה לא יהיו חברים בוועדת הנהלה (סעיף 149ג לפקודה), אך אין נציג זה (יו"ר ועדת ביקורת) נבחר?
הווי ידוע כי בפקודת העיריות ישנן הוראה המתייחסת למינוי חברים לוועדות הרשות המקנות למליאת המועצה סמכות למנות חברים/יו"ר לוועדות (פרק שמיני בפקודה), כאשר ליו"ר ועדת ביקורת נקבעה בנוסף הוראה שנועדה להבטיח ייצוג הולם במיוחד לאופוזיציה, לפיה "יראו את יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת כשייך לאופוזיציה..." (סעיף 149ג(ג)(1) לפקודה).
לאור זאת טענו העותרים כי המבחן לאופוזיציה, בו הם עומדים, היא העלאת שאילתות מגישים הצעות לסדר יום, היחידים שמגישים שאילתות, היחידים שמביעים ביקורת כפי שניתן ללמוד מפרוטוקולי המליאה. ברם, ביהמ"ש קבע כי אין די במסמכים אלה כדי לקבוע כי אכן "רק העותרים משמשים כאופוזיציה" (באשר לאמות מידה בקביעת זיהויו של איש לאופוזיציה ראה בג"ץ 1020/99, המובא בפס"ד זה). אשר על כן זהות יו"ר צריכה להיקבע ע"י האופוזיציה.
סיכום והתכנסות
אם כן, כפי שניתן לראות, פס"ד 'סיעת הילה שלם' עושה סדר בסוגית מינוי חברי מועצה לוועדות, בהבהירו מהי הלכה וכיצד יש ליישמה, ובכך הוא מעביר מסר לפיו אי-הקפדה על ההוראות הדין מהווה 'פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי ובשלטון החוק'. ואכן, למרות שהעתירה הוגשה בשיהוי לא היסס ביהמ"ש ליתן סעד כאשר העירייה לא הקפידה על הוראות הדין. כך היה גם עם החלטת ביהמ"ש לבטל למעשה את מינוי יו"ר ועדת ביקורת בקבעו כי יש לבחור מחדש את יו"ר ועדת הביקורת ויש להטיל תפקיד זה על חברי האופוזיציה (בטרם הדבר עולה לאישור מליאה). עוד נפסק, כי ככל שגם תפקידי יושבי ראשי הוועדות נקבעו על בסיס "מפתח סיעתי", אזי יהיה צורך לבצע בנוסף "חלוקה מחדש" של תפקידי היו"ר, קרי להבטיח כי תפקיד יו"ר ועדה אף הוא עומד בתקן הייצוג היחסי.
אם כן, חשיבותו של פס"ד זה הוא בכך שהוא נתן לעותרים סעד למרות שנמצא שיהוי זאת לאור החשיבות שהוא ראה בכך להבטחת תקינות המנהל, כאשר לא זו בלבד שהוא חייב את העירייה לתקן את הפגם (קרי, לחזור על הליך מינוי יו"ר ועדת ביקורת) אלא הוא גם חייב אותה להעביר זאת להחלטת האופוזיציה, תוך שהוא קובע כי יכול להיות שגם יש מקום שיושבי ראשי הוועדות צריכים להיקבע בהתאם לכלל 'הייצוג ההולם לאופוזיציה'. נדמה אם כן כי סיעות האופוזיציה זכו לחיזוק מביהמ"ש שבכוחו להבטיח שקולם של אלה ישמע טוב יותר בצמתי קבלת החלטות בשלטון המקומי.