הנחיות ה-DOJ שינו את תוכניות הציות

ב-13.12.2021 פרסם ארגון הציות והאתיקה בארה"ב (ECI¹) ממצאי סקר שערך בקרב כ-250 קציני ציות ראשיים (CCOs) בו בחן את ההשפעתן של הנחיות משרד המשפטים האמריקני (DOJ) על עבודתם של קציני הציות². מדובר בהנחיות שפרסם ה-DOJ בתחום הציות, הקשורים לקריטריונים המשמשים אותו כדי להעריך את האפקטיביות של תוכניות האכיפה בתאגידים ומנחות באשר להחלטות אכיפה, והן: 1. הנחיה "הערכת תוכנית ציות תאגידית" (CCP) שעודכנה ב 6/2020 - הנחיה שנועדה לסייע לתובעי ה-DOJ לקבוע האם יש להגיש כתב אישום או להעדיף לנהל משא-ומתן על ענישה מופחתת כיוון שתוכנית האכיפה של תאגיד הייתה בתקופת ביצוע העבירה יעילה. 2. הנחיה "למתן גילוי נאות, שיתוף פעולה ותיקון בחשבון במסגרת חוק False Claims Act (FCA)", פורסמה במרס 2019. מדובר במדיניות הקובעת כיצד ניתן לקבל קרדיט עבור חשיפה עצמית מרצון, שיתוף פעולה ותיקון בעת בחינת אישומים בעבירות על חוק FCA. 3. "מדריך להעמדת משאבים לטובת אכיפת חוק U.S. Foreign Corrupt Practices Act (FCPA)" מיולי 2020. המדריך קובע כי DOJ ימנע מהעמדה לדין של חברה החושפת מרצונה התנהגות בלתי הולמת, משתפת פעולה באופן מלא ומתקנת באופן הולם את הטעויות שנפלו. 4. הנחיה "הערכה של תוכניות אכיפה תאגידיות בחקירות פליליות בנושא הגבלים עסקיים", שפורסמה ביולי 2019, נועדה לסייע לתובעי ה-DOJ לקבוע האם יש להגיש כתב אישום או להעדיף לנהל משא-ומתן על ענישה מופחתת כיוון שתוכנית האכיפה של תאגיד הייתה בתקופת ביצוע העבירה יעילה. ממצאי הסקר העלו כי רוב (68%) קציני הציות מכירים את ההנחיות האלו ורובם הסכימו שהם מועילים. קציני הציות אף הצהירו כי הם פעלו בהצלחה לשכנע את בעלי העניין בחברות שלהם שעליהם להתכוונן לנקודת המבט של DOJ וכי הבטחת אינטרס שלהם (התאגיד ובעלי העניין) מחייב בקידום תחום הציות וטיפוח תרבות הציות בארגון. למעשה ארגונים הפסיקו להשקיע משאבים בתחום הציות כאשר הם העריכו שהמאמצים שהם נקטו ענו על העולה מהנחיות. באשר לשאלת מוכנות התאגידים לחשיפה עצמית של הפרות, במיוחד בהתייחס להפרות של FCPA, FCA והגבלים עסקיים, קציני הציות ציינו שארגוניהם יהיו מוכנים לחשוף את עצמם ולשתף יותר פעולה עם הרגולטור אם הם היו בטוחים שה-DOJ מתחשב בכך באופן עקבי. ואכן הסקר מגלה כי 63% מקציני הציות ציינו שהם לא בטוחים שה-DOJ פועל בתחום זה באופן עקבי (נמנע מהעמדה לדין וכו'). נתון חשוב נוסף שעולה מהסקר הוא שלדעת קציני הציות ה-DOJ צריך לתמרץ הרבה יותר ארגונים ליישם תוכניות אכיפה. כמו-כן על ה DOJ לפרסם מידע נוסף על פעולות אכיפה שהוא מבצע בדגש על מתן גילוי נאות על מה הוא מצא בתוכנית האכיפה הפנימית שהוא בחן שהביא אותו להחלטה שלא להגיש כתבי אישום. כמו-כן על ה DOJ, לדעת קציני הציות לתת יותר קרדיט למאמצי התאגידים לבנות תרבות אתית חזקה; כגון לשקול לבטל הליכי qui tam³ לחברות המקיימות תוכניות ציות יעילות ולהימנע מלאיים עליהן. אם כן התמונה העולה מהמחקר הוא של DOJ יש השפעה משמעותית על פרקטיקות הציות של התאגידים, כאשר לשטח יש ציפייה שהוא ינקוט בגישה שיתופית המעודדת תאגידים לשפר את תרבות הציות שלהן וימנע מלנקוט בגישה עונשית. מעניין אם כן יהיה לראות האם ה-DOJ, שקיבל עותק מהמחקר, אכן ירים את הכפפה, כעולה מהסקר, וירחיב את קשת האמצעים שהוא מפעיל לתמרץ תאגידים להטמיע תוכנית ציות אפקטיביות ולעודד חשיפה עצמית ושיתוף פעולה של תאגידים במקרה של הפרות חוק. והרי המפתח לאכיפה מצוי, גם על-פי סקר זה, בראש ובראשונה בידיהם האמונות של קציני הציות, הפועלים כסוכני שינוי המחזקים את התרבות האתית בארגונים.