מה פתאום פורים? הרי עוד חודש לפנינו. ובכן - כולנו חשנו שהשנה האחרונה הייתה "שנה מעוברת". לכל כך הרבה צרות, הטחות גסות, השמצות, סיפורי בדים ויריבויות עד שלא די בתריסר חודשים להכילם כמו בשנה רגילה, וכך השנה מעוברת וחג הפורים נדחה בחודש תמים. אך הדבר לא מנע מנבחרינו לעטות מסכות וּלְקָרָקֵשׁ ברעשנים.
בין היתר פה ושם בני-אדם שחשו עצמם פגועים מצאו לנכון לשוב ולהביא את פגיעותם, האמיתית או המוצגת, ואת תחושותיהם לפני הציבור ולכבס את כביסתם המלוכלכת בפומבי. אכן ראוי שאדם יעמוד על שלו, אך לעתים חזרה על נושא זעיר, אומנם אולי פוגע, בעיקר בנקודה רגישה, אינו טוב, פגום או לא מוסרי בעיני רבים וזו רק מגדילה את הנזק. רבב זעיר מתפשט והופך לכתם ענק שכבר אינו בר-ניקוי. כך קורה למשל כאשר קמצנות מביאה לפשיטת יד עבור מיליונר כִּילַי בידי מי "שנחלץ לעזרתו" בגיוס כספים עבורו מהציבור, לאחר שכשל במימונם על-חשבון המדינה.
הנה ראינו לאחרונה גיוס כספים מהציבור למימון שכר טירחה לעורכי-דין יקרים המייצגים נאשם נשוא פנים במשפטו וד"ל. אחרים שסבלו מפגיעה גדולה בבן משפחתם ניסו לנצל את הפרסום הרב של הבן כדי לִרְכָּב על-גבי אותו פרסום כדי להגיע לכנסת, כמו אביו של אותו שָׁבוּי מפורסם שנפדה מהשבי בעסקה נוראה של שחרור מעל לאלף מחבלים מהכלא.
כך שופטת לשעבר שנתגלו דרכי מינויה לכהונה הרמה, אירוע אשר במדינה נורמלית היה יורד מהפרק ונשכח בתוך תקופה קצרה בתוך שלל האירועים, מְפוּמְפָּם על ידה לממדי ענק בראיונות תוקפניים בתקשורת וביריקה לבארות מהן שתתה, וכבר רואה עצמה כח"כ ואולי אף שָׂרָה מטעם המפלגה אליה הצטרפה לאחרונה בפומבי גדול. נכון, כבר ראינו שרה לשעבר שנדדה בין מפלגות יריבות עד שהשתקעה בברכת ראש המפלגה באותה מפלגת השלטון הקודמת, יורקת מְרֵרָתָּה על הקיבוץ בו גידלה את ילדיה ועל המפלגות האחרות ששיחרה לפתחן.
מחלות נפש
אותה שופטת לשעבר שהופכת למועמדת מטעם עצמה [בינתיים] בהחלט יכלה ללמוד גם מראש אותה מפלגה, ראש האופוזיציה כיום, הן בהפיכת כל כשלון שלו בדיבורים ובמעשיות להצלחה, בחינת הפיכת חושך לאור, והן לפגיעה בכל מוסדות השלטון שגם בעזרתם טיפס, עלה לגדולה והתפרסם.
מקרה דומה של הפיכת רבב זעיר לכתם ענק שיש טורח עצום לנקותו, ככל שניתן הדבר, מתחולל היום בבית משפט בין ראשי ממשלות ישראל. אלמלא היה מדובר בעימות בין ראשי ממשלותינו שהנהיגו את המדינה וגם שלחו את בנינו למלחמות, היינו צוחקים בפה מלא. ובכן: רה"מ אהוד אולמרט אמר או כתב בפומבי כי רה"מ בנימין נתניהו, רעייתו ובן זקוניו חולים סובלים ממחלת נפש. אכן אמירה קשה, אך בהחלט לא חורגת מכלל ההשמצות המקובל לצערנו בכנסת ובמדיה, בעיקר בפי אנשי מפלגתו של נתניהו.
אך נתניהו, העשיר כיום במשפטים אחרים, ובני משפחתו מצאו "בקעה להתגדר בה" ותבעו את אולמרט בתביעת דיבה שכמובן מיד זכתה להד גדול בתקשורת. אולמרט ביקש שבית המשפט יורה על בדיקה פסיכיאטרית של התובעים להוכחת דבריו אך בית המשפט דחה בקשה זו. עוד אנו ממתינים לשלב הבא במשפט המרתק בין גדולי האומה הנה בעת נאום נלהב של נתניהו בכנסת בו לא חסך שבט לשונו מרה"מ נפתלי בנט שנוכח באותה ישיבה.
בנט שמע וסימן בסיבוב אצבעו ליד רקתו, שהנואם חולה נפש. יפה, שלושה ראשי ממשלה עוסקים בימים אלו, של מגיפת הקורונה, גם במחלות נפש. רגע, כלום לא חסר לנו בסיפור ראש ממשלה נוסף? אה, כן, רה"מ אהוד ברק יושב ומלטף בנחת את זקנו. איני רופא נפש, אך תחושתי היא שכולנו חיים במדינה משוגעת בה מוצאים מנהיגינו זמן יקר לעיסוקים כאלה.