כבר כתבנו כאן כי מהלכיו של פוטין הזכירו [קצת להבדיל] את מהלכיו של היטלר כדלקמן: הפלישה לחבל הסאאר והריין ואח"כ לאלזס לוריין. ה"אנשלוס" - סיפוח אוסטריה [מול הפלישה וסיפוח האי קרים], התעמולה הכוזבת על דיכוי המיעוט הגרמני בחבל הסודטים שבצ'כיה והיציאה "להגנתם" [מול התעמולה הכוזבת על דיכוי הבדלנים הרוסיים בגבול עם רוסיה], השתיקה של מעצמות המערב שעודדו את הפיהרר ואת פוטין. תקיפת פולין באמתלה שחייליה תקפו את גרמניה [מול מלחמת הבדלנים באוקראינה], תקיפת צרפת במספר חזיתות - דרך בלגיה והארדנים ופיצול הצבא הצרפתי [מול תקיפת אוקראינה מכוון רוסיה, מהאי קרים ומבלרוס]. בשתיהן מדובר בדיקטטור מגלומן שעלה לשלטון והחזיק בו בבחירות מזויפות ותוך שימוש באלימות.
כמו-כן כתבנו כי לכאורה יש ממש בחרדתו של פוטין מהצבת צבא "נאטו", שנבנה במיוחד להגנה מפני בריה"מ ומפני רוסיה יורשתה, באוקראינה שהיא בעלת הגבול הכי ארוך עם רוסיה. בהיסוס-מה אוסיף כי כמו שהיטלר בכיבושיו באירופה לא חשב תחילה להסתבך עם ארה"ב חוששני שפוטין אינו חושש מספיק מפני סין, המעצמה העולה. אני חושב שעל פוטין היה להתקרב לארה"ב ולחשוש עמה יחד מפני סין. עוד ראוי לציין שאף שאין כל ספק שמול הצבא הרוסי האדיר אין כל סיכוי לאוקראינה, מה גם שהרוסים תמיד לא חסכו בחיי חייליהם במלחמותיהם. על כן אין משמעות להרג חיילים רוסיים באוקראינה, מה גם שכבר גּוּיַּיס "בשר תותחים" מבלארוס וצ'צ'ניה.
חוששני שפוטין לא הביא בחשבון שיקול נוסף: אי-ההצלחה של צבאו האדיר להביס על נקלה את צבאה העלוב, הקטן והלא-מאומן של אוקראינה, שכלל לא הקימה חיל-מילואים מאורגן ומאומן וכיום מחלקת רובים לאזרחים ואזרחיות שלא אחזו בנשק מימיהם וממליצה להם להכין בקבוקי מולוטוב [תבערה] כנגד צבא מאומן ומצוייד, הכולל חיל-אוויר רצחני [ראה בסוריה, בזמן תמיכתו של פוטין באסד] ובחיל-ים חזק. זו הייתה גם טעות של סטאלין, שהחזיק בצבא אדיר אך לא מאומן ומפוחד, לאחר שחיסל כמעט את כל מפקדיו הבכירים והמקצועיים במשפטי-ראווה, והכריז מלחמה על שכנה קטנטנה: פינלנד. הצבא הפיני הקטן אך המאומן והנחוש, תחת פיקוד מעולה של הגנרל גוסטף מָנֶרְהַיים, הכה ברוסים הפולשים מכות נאמנות. אומנם לבסוף נאלצו הפינים לחתום על הסכם שלום קשה וכואב, בו מסרו לרוסיה כ-10% משטחם, אלא שהיטלר אשר צפה מהצד בלחימה הכושלת של הצבא האדום התחזק בדעתו כי זהו צבא חסר אימון וחסר פיקוד ראוי ולמרות גודלו העצום לא יעמוד בפני הוורמאכט הנאצי. זה לבטח היה שיקול חשוב בהחלטתו לפלוש לרוסיה במבצע "בָּרְבָרוֹסָה". אני מניח כי היטלר גם לא התפעל מאופן השתלטות רוסיה על מחצית פולין לפי אותו הסכם רצחני הקרוי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. האם פוטין חשב כיצד נראה צבאו במלחמתו הדי-כושלת בעיני המערב, ובעיקר בעיני סין?
היהודים, כולל הישראלים, אינם נוטים לשמוע אזהרות. כך יהדות אירופה בעיקרה לא האמינה לאזהרותיו של ז'בוטינסקי על הסכנה המרחפת וגם לא האמינו להיטלר שדיבר על סילוק היהודים מאירופה בכלל ומגרמניה בפרט, הם נטו לשמוע בקולות רבניהם ורובם לא נמלטו על נפשם. כאשר היטלר שינה את "הפתרון הסופי" מגירוש וגלות לרצח היה כבר מאוחר מדי. יֵאָמֵר אשר יאמר על ממשלת ישראל הנוכחית, הפעם משרד החוץ על כל נציגיו התריע מפני הסכנה וקרא ליהודים, ולישראלים בפרט, לצאת מיד מאוקראינה. אלפים לא נענו ולא יצאו במועד. נקווה שהמחיר שֶׁעַמֵּנוּ שוב ישלם לא יהא בדם. אומנם - גם ביציאת יהודים מקומיים קיימות לא רק בעיות של נטישת רכוש, נטישת מה שנראה להם כמולדתם וכתרבותם, וגם טינה של האוקראינים על נטישה ועל "מולדת כפולה" ליהודי המקום, אך אין חזק מהחשש לפגיעה בנפש בכלל ובבני המשפחה בפרט.
בחיוך כואב אוסיף: בראש אוקראינה האנטישמית, שלא מכבר העמידה את רוצח היהודים בוגדן חמילנצקי כגיבור לאומי, עומד עתה יהודי דגול, שמסטנדאפיסט הפך למנהיג דגול של האומה שבראשה ניצב. זהו מנהיג הַגֵּאֶה ביהדותו, שלא כמו אותו ברונו קרייסקי ששימש כקנצלר אוסטריה ומנע סיוע מישראל בהושטת כתף לעולים מבריה"מ ונענה לאיומי הטרור המוסלמיים וסגר את מחנה המעבר באוסטריה. זלנסקי לא נטש את קייב, שם הוא נחוץ, הגם שטוב היה לראותו כאן בישראל. עוד אני מציע להעלות דווקא עתה ארצה את שרידי גופתו של הרב נחמן מאומן. להוציאו מהעיר האנטישמית ולהביאו לקבורה ראויה ומכובדת בארץ-ישראל. אני בטוח שהרב לא התכוון שיהודים יִנְטְשׁוּ את מולדתם ואת משפחותיהם בכלל, ובחגים בפרט, ויבואו להתפלל וגם להתהולל, סביב קברו בעיר שתושביה שונאים את החסידים. הוא לבטח הכיר את מצוות יישוב הארץ וידע את מצוות יעקב אבינו ליוסף להעלות את גופתו ארצה.
הלא ייכבד ויועלה בכבוד ארצה כיעקב וכעוד כה רבים וטובים מגדולי האומה. כבר כתבתי כי כל ההילולות סביב קבריהם של גדולי ישראל והאמונה בתפילות אליהם נוגדות את רוח ודת ישראל, האוסרת זבחי-מתים וּפְּנִיָה אל המתים ורואה בַּמֵּת את אבי הטומאה. לא בכדי הועלם קברו של משה רבנו, גדול הנביאים, ולא בכדי נענש שאול על דרישתו אל המתים בעין-דור, הגם שפנה אל רוחו של ממליכו, שמואל הנביא הדגול. בשונה מהקתולים הרואים באפיפיור את ממלא מקומו של משיחם ופונים אליו בתפילות כדי שיעבירן השמיימה הנה ביהדות קשריו של המאמין הם ישירות אל בוראו, ואין כל צורך ברב גדול שיקשר בינם לבין האל. אפילו מייסד החסידות, הבעש"ט, הסביר לקהל מאמיניו את גודל תפילתו של ילד מסכן שפנה אל האלוהים בעצם תפילת יום הכיפורים בשריקה, כי לא ידע להתפלל אחרת ובזכותו נפתחו שערי שמים. אם יועלה ארונו של רבי נחמן לארץ תהא זו קרן אור בְּאָפֵלַת המלחמה.