גרמניה ופולין אמורות היו להיות שכנות טובות, כותב אקונומיסט. קשרים אישיים, סחר הדדי של 150 מיליארד אירו בשנה, שתי חברות מפתח באיחוד האירופי ובנאט"ו. לצידן של ארה"ב ובריטניה, הן בעלות בריתה החשובות ביותר של אוקראינה. פולין היא מסלול הנשק העיקרי לאוקראינה וקלטה מיליוני פליטים ממנה, בעוד גרמניה היא המממנת הגדולה ביותר ביבשת של הסיוע. אבל בשבוע שעבר (3.1.23) יצא סגן שר החוץ הפולני, ארקדיוש מולרצ'יק, נגד גרמניה, כינה אותה "חסרת כבוד" ו"בלתי ידידותית" וטען שהיא רוצה להפוך את פולין ל"מדינת וסאלית". מולרצ'יק סייע בכתיבת ספר בן שלושה כרכים, בחסותה של מפלגת החוק והצדק השלטת, בו נטען שהנזקים שגרמה גרמניה לארצו במלחמת העולם השנייה היו 1.3 טריליון דולר – כפול מהתל"ג הפולני. באוקטובר שעבר הציגה פולין רשמית את דרישותיה לגרמניה ונענתה ב"לאו" מוחלט. איש אינו כופר בפשעים המזוויעים שביצעה גרמניה בפולין, אבל חלפו שמונה עשורים – מציין אקונומיסט. גרמניה העבירה לפולין שטחים עצומים וחתמה על הסכמים עם ממשלותיה לסגירת חשבונות המלחמה, כך שעיתוי הדרישות הפולנית מעורר תמיהה. יש לכך תשובה פשוטה: הקיטוב הפוליטי בפולין. משאלים מצביעים על ירידה איטית בתמיכה בקואליציה הימנית בראשותה של מפלגת החוק והצדק, השולטת במדינה מאז 2015. סדקים בקואליציה ניכרים מאז נצחונה בבחירות 2019: מפלגות זריעות בה טוענות ששותפתן המובילה התרככה ולא עמדה מול מה שהן רואות כבריונות מצד האיחוד האירופי. לקראת הבחירות השנה, על המפלגה לפנות לתומכיה ולשמר את הקואליציה. החרפת היחסים עם גרמניה היא חלק ממדיניותה האירופית של פולין. האיחוד האירופי לוחץ על ורשה, במיוחד בשל פגיעתה בעצמאות הרשות השופטת ואכיפתם של מה שהממשלה מכנה "ערכי ממשלה". מנהיג מפלגת החוק והצדק, ירוסלב קצ'ינסקי, טוען שגרמניה היא הפועלת מאחורי הקלעים ושמטרתה האמיתית היא להפוך את האיחוד ל"רייך הרביעי". חודשים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה הוא המשיך להאשים, שמוסקבה וברלין משתפות פעולה כדי לשעבד את פולין. הכפשות כאלה אינן מיועדות רק לפגוע בגרמניה. יריבו העיקרי של קצ'ינסקי משמאל, דונלד מאסק (ראש הממשלה בשנים 2014-2007), הוא חלקית ממוצא גרמני – תופעה נפוצה במערב פולין – והיה נשיא מועצת אירופה. מפלגות הימין אינן מהססות לתאר את מאסק כגרמנופיל בוגדני; באוזני בוחריהן זה נשמע הגיוני לגמרי.