בכנס קציני ציות שערכה לאחרונה האגודה לציות בשיתוף עם האיגוד הבינ"ל לציות (ICA) והחברה להוצאה לאור של לשכת עוה"ד גילתה ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עילית אוסטרוביץ לוי, כי הליקויים שהעלה מבקר המדינה בדוח שפורסם ב-28.2.2023 ובהם סדרה של כשלים בטיפול במיידעים ודיווחים בנושא הלבנת הון, תוקנו. דוח הביקורת התמקד באופן טבעי בגורמי האכיפה שלהן תפקיד חשוב במלחמה בהון השחור, אולם, גופי האכיפה, למרות כוחם הרב, לא יכולים לבדם לתת מענה הוליסטי למלחמה בהון השחור. ואכן למן שנות ה-90 וביתר שאת בעשור האחרון, רגולטורים, בארץ ובעולם, מבינים כי כדי להבטיח לצמצם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, לא די בגורמי אכיפה, אלא נדרש ליצור רגולציה המבטיחה כי הגופים הפיננסים עצמם מקיימים מעין רגולציה פנים ארגונית (אכיפה פנימית) שבדומה לאח הגדול, מקיימת פרקטיקה של ציות שנועדה, בדומה לגורמי האכיפה, לנטר פעילויות לא חוקיות. עדות להכרה בחשיבותם של אלה השמיעה בכנס קציני ציות ראש הרשות בו ציינה כי "קציני ציות הם חוליה מרכזית וחשובה במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן בפן הדיווח והן בפן המניעתי, ושותפים מרכזיים לפעילותה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור". ברם, למרות שכבר כשני עשורים קיים תחום הציות בישראל, למן 2002 עת פרסם המפקח על הבנקים הוראות בנושא ציות, ובדרכו פסעו גם רשות שוק ההון ורשות לניירות ערך, נדמה כי רק עתה מתחילה להתגבש ההכרה כי לא ניתן להילחם בהון השחור ובמימון טרור רק באמצעות גורמי אכיפה. ואכן דברים דומים עלו ממשנה למנכ"ל מבקר המדינה שציין בכנס כי "הדברים שאנו שומעים כאן מביאים אותנו להכרה כי בחינת נושאים אלה כהלבנת הון מחייבת גם בבדיקת קציני ציות". במשך העשורים האחרונים, למן כניסת ישראל ל-OECD, שתנאי לכך היה הקמת תשתית למלחמה בהלבנת הון, מוקצים משאבים רבים להקמה ושלכלול של מערך שיבטיח כי מאבק בהון השחור ומימון טרור. במסגרת המאמצים הללו יש למנות גם את הרגולציה המחייבת גופים פיננסים בהקמת פונקציית ציות, וזו שבחברות הציבוריות המעודדת בהקמתה של פונקציה שכזו. נראה כי עתה, בייחוד כאשר פורסמה לאחרונה, במסגרת קובץ התקינה המקצועי לקציני ציות, הנחיה מקצועית מפורטת בתחום הלבנת הון, כאשר תשומת לב, כפי שקורה בארה"ב, מתחילה להיות מוסטת כלפיהם, חשוב שקציני הציות ישכילו להבטיח את התמקצעותם.