בעשור האחרון, וביתר שאת למן תחילת העשור, עת פרסמה לשכת עורכי הדין של מדינית ניו-יורק מסגרת להעמדה לדין של קציני ציות (קוחלני, 10.6.21, News1), עולה שאלת אחריותו הפלילית של קצין הציות.
למן פרסום זה, שבצדק יצר גלי ביקורת שהעלו את התהיה האם נבון 'לשפוך את התינוק עם המים', אנו עדים יותר ויותר למקרים בהם גופי אכיפה בחרו כן "לגעת" בקצין הציות. כך ב-2022 הן FINRA הגיעה להסדר טיעון עם קצין ציות שכשל בישום תוכנית אכיפה (קוחלני, 20.3.22, News1), והן משרד המשפטים האמריקני (DOJ) שהגיש ב-2023 כתב אישום נגד קצין ציות של בנק Dominion באשמה של שת"פ עם פעולות הונאה של הבנק (קוחלני, 22.5.23, News1).
עד לאחרונה נדמה היה כי מקרים אלה, הם בבחינת איתות שעל קציני הציות למלא את חובתם כשומרי סף ולא בבחינת מגמה באכיפה, האומנם?
שינוי מגמה?
לפני מספר ימים, ב-8.6.2023 הרשיע ביהמ"ש הפדרלי של ארה"ב את סטיבן קינג, קצין ציות ראשי של חברת A1C Holdings LLC המחזיקה בבתי מרקחת בארה"ב, באשמה של הונאה של תוכנית הביטוח מדיקר (Medicare), המספקת כיסוי ביטוח רפואי לבעלי הכנסה נמוכה, מספקת ביטוח לאזרחים בבני 65 ומעלה וכן לאנשים בעלי מוגבלויות ומחלות סופניות
1.
קצין הציות הואשם בכך שסייע לחברה לקבל ממדיקר שיפוי בהיקף של למעל מ-50 מיליון דולר בגין אספקת ערכות בדיקה ותרופות לחולי סוכרת שלא נדרשו מבחינה רפואית, והפרו בכך את הכללים של Medicare.
על-מנת להסתיר את מעשיהם נקטו קינג ואחרים בצעדים שונים ובהם רישום בתי המרקחת גדולים כקמעונאיים (שהסחר אצלם קטן), בהם הפיקוח פחות קפדני, הגשת מרשמים לתרופות שהחזר הכספי המתקבל בגינן ממדיקר גבוה, ללא ידיעת הלקוחות והעברת מטופלים בין בתי מרקחת ללא הסכמתם.
כקצין ציות ראשי, קינג היה בעמדה ייחודית למנוע ולדווח על ההונאה, אך הוא בחר תחת זאת להשתמש במעמדו כדי לסייע לחברה להונות את מדיקר.
חבר המושבעים הרשיע לאור זאת את קינג בקשירת קשר לביצוע הונאה של שירותי בריאות ובקשירת קשר לביצוע הונאה באמצעים אלקטרונים (Wire Fraud)שהעונש המרבי עליהן הוא 20 שנות מאסר. גזר הדין שלו יינתן ב-14 בספטמבר השנה.
התכנסות
מקרה זה של חברת A1C הנו לכאורה מקרה נוסף שבו גורמי חקירה בוחרים להגיש כתב אישום נגד קצין ציות, אך לא היא. וייחודו של מקרה זו, הוא שזהו לא עוד גישוש באפלה של גורמי חקירה הבאים "לבדוק את המים" מתוך רצון להעביר, בין היתר, מסר הרתעתי, אלא בבחינת שינוי מגמה ("ניסוי הכלים נגמר"). מה שמעיד על כך יותר מכל הוא העובדה שמהלכים אלה ננקטים נגד קציני ציות גם בגין כשל ביישום תוכנית אכיפה, ולא רק בגין מעורבות בהונאות.
מקרים אלה של העמדה לדין של קציני ציות מהווים אם כן איתות השכמה לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה שעליהן להבטיח כי קציני הציות שלהם אכן פועלים לצמצם את סיכוני הציות, והערובה לכך היא להבטיח שכוח אדם זה מחזיק בהסמכה ייעודית ופועל בהתאם לתקנים המקצועיים. זהו, בייחוד לאור התמקדות גורמי החקירה בקציני הציות (קוחלני, 27.10.20 ו- 7.11.20, News1), הצעד האפקטיבי הנדרש. ואולי פס"ד A1C Holdings הוא קריאת השכמה לכל מנהל וחבר דירקטוריון של גוף פיננסי או חברה ציבורית להבטיח כי פונקציית הציות בארגונו הנה בעלת ידע, כלים ומשאבים וכי קצין הציות מחזיק בהסמכה בינ"ל מוכרת. והרי אין מחלוקת שעדיף לתת (לקצין הציות) כלים מאשר לתת (לגורמי החקירה) הסברים
2.
