רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) (להלן - הרשות) אימצה לאחרונה שני כללים שמטרתם מניעת הונאה, מניפולציות והטעיה בקשר עם עסקות החלף של ניירות ערך
1, שנכנסו לתוקף החודש. עסקת החלף (SWAP) היא הסכם בין שני צדדים להחלפת נכסים פיננסיים בתאריך עתידי קבוע מראש. עסקות אלה, שלרוב הינם מעבר לדלפק בין חברות או מוסדות פיננסים, יכולות לשמש כאמצעי גידור להגנה מפני סיכונים (כגון: מחיר/ריבית/ארביטרז').
שוק SWAP זה מגלגל בשנה כ-10 טריליון דולר בשנה, ואופי העסקות האלה והמאפיינים המיוחדים שלו מספקים הזדמנויות ותמריצים להתנהגות בלתי הולמת, שעלולים אף לפגוע בצדדים לא ישירים כגון בעלי ענין ומשקיעים. לאור גודלם, קנה המידה והחשיבות של השווקים הללו, החליטה הרשות להגן על המשקיעים ותקינות השוק באמצעות שני כללים: כלל 9j-1 שנועד להגביר את הפיקוח של הרשות על שווקי ההחלפה וכלל 15fh-4(c) שנועד למנוע השפעה בלתי הוגנת על קצין הציות (CCO).
כלל 15fh-4(c) אוסר על כל נושא משרה, דירקטור, אדם מפוקח או עובד של תאגיד המבצע עסקת SWAP, או כל אדם הפועל בהנחייתו של אדם כזה, לנקוט כל פעולה כדי לכפות, לתמרן, להטעות או להשפיע במרמה על קצין הציות (CCO) בעת ביצוע תפקידם, על-פי חוקי ניירות הערך. כלל זה נועד להגן על העצמאות והאובייקטיביות של קצין הציות בתאגיד המבצע עסקה שכזו.
השלכות
המציאות לפיה אין די באמצעי פיקוח חיצונים הביאה רגולטורים במגזר הפיננסי בעולם המערבי להכרה כי יש צורך בפונקציית אסדרה פנים ארגונית. עם הזמן, התגבשה ההבנה כי קצין הציות יכול להוות בבחינת ניר לקמוס לחוזקה של תרבות הציות בארגון, כאשר למן 2020 החלה המטוטלת לשנות צד ורגולטורים ורשויות אכיפה החלו בוחנים העמדה לדין של קציני ציות, צעד שלווה בביקורת שהזהירה שאין 'לשפוך את התינוק עם המים'. על-רקע זה אפשר להבין מדוע הרשות בחרה לקבוע כלל שמשמעו הגברת האחריות על קצין הציות.
ברור לכל, כאשר באים, בטח ובטח בדרך של רגולציה בת-אכיפה פלילית, ומעצימים שומר סף, יש בכך מחד משום השלכה על סביבת העבודה, ומאידך השפעה על מערכת האיזונים והבלמים שביחסי הגומלין שמקיים אותו שומר סף עם יתר הגורמים בתאגיד. לשון אחר, הכפפת אינטראקציה זו (שבין עובדים לקצין הציות) לאחריות משפטית פוטנציאלית, שנועדה על פניו לאפשר לקצין הציות לבצע את עבודתו, עלולה להימצא כמרתיעה עובדים מלפנות ליחידת הציות כדי לבקש הבהרות (בנושאים הקשורים לציות) ואף לדווח על הפרות.
אך מעבר לכך, הטלת אחריות משפטית לאי שיתוף פעולה עם קצין ציות לא זו בלבד שהיא מעלה את השאלה האם קצין הציות נותר פונקציה פנים ארגונית, אלא היא עלולה להרתיע אנשים טובים מלכהן כקציני ציות.
אם כן, יש להיזהר, שהמגמות הללו של הטלת חבות אישית על קצין ציות והעברת מערכת היחסים של קצין ציות עם עובדים ומנהלים בפרספקטיבה משפטית, לא יביאו לתוצאות הפוכות ויהפכו את קצין הציות מכלי אפקטיבי לניהול מערך הציות התאגידי לקישוט ארגוני.
