גם בתחילת החודש השני למלחמה, ערפל הקרב לא הוסר ואי הוודאות ממשיכה ללוות אותנו במה שמכונה "שגרת חירום". במצב זה, ארגונים ציבוריים רבים עוברים לעבוד במתכונת חירום (מל"ח), כאשר חלקם מפעיל תוכניות המשכיות עסקית (BCP), ואלה שנפגעו מיישמים תוכנית התאוששות מאסון (DRP). מציאות זו, בה מצב החירום מהווה סיכון מדיני שסופו לא נראה באופק, מחייב גם את מבקרי הפנים בהיערכות מתאימה.
אין זה סוד שכאשר התותחים רועמים ותשומת הלב מופנית להתמודדות עם סיכונים קיומיים, עולות תהיות האם לביקורת הפנימית יש במצבים כאלה ערך, והאם אין זה נכון יותר שגם אלה יטו כתף ויסייעו לארגון בהתנהלותו בחירום במקום לערוך ביקורת, ותהיות אלה מתעצמות ככל שהמלחמה נמשכת והיקף האיום עולה.
אם כן לאור דברים אלה, מכיוון שהביקורת הפנימית בישראל מעוגנת בחקיקה שאינה מסויגת מחד ולאור העובדה שארגונים רבים חדלו להתנהל כתמול שלשום מאידך-גיסא, עולה השאלה כיצד על מבקרי פנים לנהוג?
על-רקע זה פרסמה לשכת המבקרים הפנימיים ישראל הנחיה העוסקת בחירום, שפורסמה בתקופת הקורונה
1. הנחיה זו מנחה מבקרים, בין היתר, לבחון את תוכנית העבודה שלהם לאור השינוי. בצד זה ערכנו אנשי סגל היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת חיפה ניתוח משווה בנושא, שאת מסקנותיו גיבשנו למסגרת רעיונית.
מסגרת זו מתייחסת הן לשאלה האם מבקרי פנים רשאים למלא תפקידים בחירום, והן לדרך בה עליהם לערוך ביקורת בזמנים אלה.
מילוי תפקיד בחירום
מבקרים פנימיים, לאור אי-תלות הביקורת מחד והעובדה שהחוק אינו מסויג מאידך-גיסא, אינם רשאים שלא לערוך ביקורת. עם זאת הם יכולים, ככל שהדבר אינו פוגע במילוי תפקידם ולא מעמיד אותם במצב של ניגוד עניינים, למלא תפקידים זמניים הנוגעים בחירום בלבד, כאשר התפקיד אינו כרוך בקבלת אחריות.
ביקורת בחירום
כיוון שמצבים מעין אלו מאלצים הנהלות לשנות את דרך התנהלותן, כאשר בהרבה מקרים לא ניתן כלל לקיים פרקטיקות ממשלתיות תאגידיות (כגון- כינוס ועדות) בין אם עובדים רבים נמצאים במילואים ובין אם מסיבה אחרת, הביקורת נדרשת להתאים את עצמה למודוס האופרנטי החדש. לצורך כך מבקרי פנים נדרשים לערוך ניתוחי חשיפה לסיכונים על-מנת לבחון את הצורך בעידכון תוכנית העבודה שלהם. כמו-כן עליהם להעדיף ביקורת בהיקף מצומצם, ולהגיש להנהלה דוח ביקורת תמציתי, וכדי לסייע בכך כוללת המסגרת גם שורה של נושאים שכיחים לעריכת ביקורת בתקופה זו.
התכנסות
הביקורת הפנימית, ודי אם נעיף מבט במודל שלושת הקווים
2 כדי שנראה זאת, היא הפונקציה היחידה שבכוחה להבטיח מתן דין וחשבון (accountability). אשר על כן גם בעת חירום, וגם כאשר מצב זה נמשך חודשים ושנים, על מבקרי הפנים לערוך ביקורת. ברם, כיצד נכון שאלה יפעלו? והאם אלה יכולים, למרות ייחוד הפעולות, למלא תפקידים בחירום? בניסיון להשיב על כך ערכו שני אנשי סגל באוניברסיטת חיפה ניתוח משווה שאת תוצאותיו הם גיבשו למסגרת רעיונית שטוב יהיה אם מבקרי פנים וועדות ביקורת ישקלו לאמץ.
