בארגז הכלים של רשויות מקומיות ישנן שתי פלטפורמות לאכיפת גביה: אכיפה מנהלית (פקודת המיסים גבייה) ואכיפה אזרחית (תביעת חוב). במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד עיריית רעננה ועיריית חולון נבחנה שאלת סמכותן של הרשויות המקומיות להשית את הוצאות הגביה על חייבים בהליך אזרחי. רשויות מקומיות רבות נעזרות, בהליכים אזרחיים נגד חייבי ארנונה, בשירותים של משרדי עורכי דין פרטיים. על-רקע זה הוגשה נגד הללו תובענה ייצוגית בדרישה להשיב את חיובי הרשות בגין החזר ההוצאות שהוציאה הרשות עבור עריכת מכתב ההתראה, כאשר החייב עקב ההליך פרע את חובו, כך שבפועל לא התנהל נגדו הליך אזרחי (בביהמ"ש/הוצל"פ) לפירעון חוב הארנונה. לביהמ"ש הוגשה, באשר לשאלת מקור סמכות הרשות המקומית לגבות את דמי הטיפול, עמדתו של היועמ"ש לממשלה. היועמ"ש קבע כי רשות מקומית יכולה לגבות דמי טיפול בגין עריכת מכתב ההתראה, רק מקום שהחוק העניק לה סמכות שכזו, ובפועל עיון בפקודת העיריות ובחקיקה נלווית מעלה כי אין לה סמכות זו¹. משכך סבור היועץ המשפטי כי גביית דמי הטיפול יכולה להיעשות רק במסגרת הליך משפטי. על-רקע דברים אלה, בפס"ד שהתקבל ב 12.11.2023, קיבל ביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א באופן חלקי את התובענה הייצוגית, וקבע: א. לפי המצב החוקי, זוכה חייב אומנם לשלוח את מכתב ההתראה ולשאת בעלויות עריכתו אך הוא אינו רשאי להשית את עלויות עריכת המכתב על החייב. ב. ככלל, הוצאות גביה (מכתב עו"ד וכו'), הן עלויות שבאופן 'רגיל' אין לנושה (לרשות המקומית) זכות קנויה לגבות מהחייב אלא בהינתן זכות סטטוטורית (שכאמור לא קיימת בענייננו) או הסכמית המקנה לנושה את הזכות לגבות את הוצאות גביית החוב כחלק מהחוב עצמו (לא נוגע לחיובים מכח חוק כארנונה). ג. גם אם הנושה השקיע משאבים לצורך פתיחת ההליך המשפטי בהליך אזרחי, אזי לא קנויה לבעל דין זכות לפסיקת הוצאות ודבר זה נתון לשיקול דעת הגורם השיפוטי הדן בהליך (והוא הדין בהליכי הוצל"פ ראה: 6249-11-13 הראל נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ). ד. ביהמ"ש אף דחה טענות שיש להשית הוצאות אלה על החייב מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט ודיני הנזיקין.

סיכום

הפרקטיקה הנהוגה לפיה רשויות מקומיות מתקשרות עם משרדי עו"ד לצורך אכיפת גביה בהליך אזרחי, כאשר שכ"ט שלהן נגזר "מהוצאות הגביה" עתידה להשתנות. הקביעות שבפס"ד ובהן מתן סעד השבה (הגם חלקית), ועמדת היועמ"ש לממשלה לפיה על הרשויות המקומיות לנסח את מכתבי ההתראה באופן שישקף לחייב את המצב - קרי, שלסכום הארנונה שהוא חייב לשלם מצורף סכום בעד דמי טיפול שאי תשלומו עשוי "להקים עילה משפטית לטובת הרשות המקומית" וככזה יש לחייב שיקול דעת בשאלה האם לשלמו או שיש לו טענות נגד החיוב - כל אלה צפויות להשפיע על האכיפה בדרך זו. יש להמתין לראות האם יוגש ערעור בתיק, שאם לא כן אזי לא מן הנמנע שיפורסמו בקרוב הנחיות מנהליות המבהירות לרשויות המקומיות מהן גדרי סמכותן בנושא זה.