בארה"ב הוחל ב-2011 תיקון לחוק התביעות הכוזבות (False Claims Act -FCA) המכיל את הליך ה- Qui Tam שבמסגרתו מעודדים הגשת תביעות על-ידי גורמים פרטיים כנגד גורמים שביצעו פעולות פליליות או עוולתיות והפיקו רווח עקב כך. חוק זה שנועד לתמרץ עובדים או אזרחים אמריקנים לחשוף שחיתויות במקום העבודה שלהם מעניק להם עד 30% מסכום הפיצוי המושב למדינה. למעשה, בדומה לרעיון בתובענה נגזרת, החוק מאפשר לאזרחים להיכנס בנעלי המדינה ולהגיש את התובענה מטעמה, במקרה שהם מזהים מעשי שחיתות שבמסגרתם הונו/פגעו בממשלה. אם כן, מה קורה כאשר קצין ציות, שנואש מהממונים עליו שמתעלמים מפניותיו וממשיכים לפעול בניגוד לדין, מחליט להגיש נגד החברה תביעה Qui Tam כחושף שחיתות, ואילו החברה מגישה נגדו סדרה של תביעות שכנגד? המקרה שלפנינו דן בדיוק בסוגיה זו, המעלה דילמות לא פשוטות, במתח שבין הגנה על שומר סף ונתבע.

קצין ציות בעין הסערה

ב-27.2.2024 דחה ביהמ"ש המחוזי של מדינת ג'ורג'יה (ארה"ב) בקשת דחייה כנגד קצין ציות שיזם הגשת תביעת נזיקין מסוג qui tam וזאת מכוח חוק התביעות הכוזבות. אליזבת קולי (ELIZABETH A. COOLEY), שעבדה עבור חברת ERMI, יצרנית וספקית של מכשור ציוד אורתופדיה המסייע לחולים המתקשים בהליכה, כקצינת ציות מנובמבר 2018 עד אוקטובר 2019 מצאה כי החברה הונתה את המדינה (פלורידה) והגישה דיווחים מוטים להחזר כספי עבור מכשור רפואי. לאור זאת, וכיוון שהחברה התעלמה מפניות, ולאור צעדים נקמניים שנקטה נגדה החברה וזאת בגלל מאמציה להביא לכך שהם יפעלו בהתאם לחוק ומשום שהיא איימה כי אם לא יאפשרו לה לבצע את עבודתה היא תפנה לערכאות, הגישה קולי תובענה. בתשובתה לתביעה, הגישה ERMI תביעות נגדיות נגד קולי, שנדחו על-ידי ביהמ"ש. לאור זאת הגישה ERMI תביעות נגדיות מתוקנות ובהם טענה כי קולי הפרת חובת אמון והפרת חוזה בכך שהיא (1) לא שמרה על מסמכים כהלכה; (2) הטעתה את ERMI לגבי תהליך חידוש רישיון AHCA; וכן (3) הטעתה את החברה בכך שהיא סברה שבמסגרת עבודתה היא מספקת לה ייעוץ משפטי. במסגרת התנגדות, טענה קולי כי מתן אפשרות להמשיך ולהגיש תביעות נגדיות בהליך ירתיע שומרי סף וחושפי שחיתויות בעתיד להגיש תביעות qui tam, דבר הנוגד את תקנת הציבור. עוד טענה קולי כי יש לבטל את העילה של חובת הנאמנות, משום שהיא מבוססת על הפרת חובה חוזית, ודינה בטלות לפי כלל הפסד הכלכלי (the economic loss rule) הקובע כי צד חוזה שסובל מהפסדים כלכליים גרידא חייב לבקש את תרופתו בחוזה ולא בנזיקין. לבסוף, היא בקשה לדחות את התביעה להוצאות משפט משום שהיא נגזרת מיתר התביעות שנכשלו. בית המשפט, למרות שלא קיבל את כל הטיעונים של ERMI, דחה את בקשת הדחייה של קולי, בהגיעו למסקנה שתקנת הציבור אינה מונעת תביעה שכנגד בתביעות FCA, כדלקמן:

הפרת חובת אמונים

ביחס לתביעה שכנגד של ERMI בגין הפרת חובת אמון, בית המשפט הגיע למסקנה שתיאוריית שמירת המסמכים אינה יכולה להתקבל כיוון שההפרה היחידה הנטענת הייתה השימוש במסמכים לצורך הגשת תביעת ה-FCA. הוא גם קבע כי על-אף שתקנת הציבור לא מונעת מלהמשיך בתיאוריית הייעוץ המשפטי, ליקויים בטענות מצדיקים את דחייתה של תביעה זו בשל כישלונה של ERMI לטעון להפרת חובת אמון ספציפית להתנהלותו של קולי. עם זאת, חשוב לציין כי בית המשפט התיר לתביעה שכנגד בהתבסס על תיאוריית החידוש של AHCA להתנהל מכיוון ש-ERMI טענה כי מצגי השווא של קולי הובילו להתדיינות יקרה על שיטות סחר בלתי הוגנת על-ידי מתחרה, אשר הייתה בלתי תלויה בתביעות ה-FCA.

הפרת החוזה

באשר לתביעת הפרת החוזה, ERMI טענה שקולי הפרה את הסכם הסודיות שלה על-ידי שמירת מידע סודי, כגון דוחות כספיים ותפעוליים וצירוף מידע סודי לתלונתה של ה-FCA. בבקשתה לדחות את תביעת ההפרה, טענה קולי כי היא רשאית על-פי חוק לקחת את המידע הסודי בהתבסס על (1) תקנת הציבור, וליתר דיוק, כי ERMI לא יכלה לזהות מידע סודי שאינו קשור לטענות ה-FCA ; וכן (2) תנאי הסכם הסודיות שעליה חתמה כנושאת משרה בתאגיד. בית המשפט לא השתכנע באף אחת מהטענות והסביר, כפי שהסביר בצו הקודם שלו לדחות את התביעות שכנגד הראשוניות, כי ERMI לא נדרשה לזהות את המסמכים הספציפיים שנלקחו לכאורה בשלב הטיעון ולכן היה מוקדם מדי בהתדיינות כדי להסיק כי כל המסמכים החסויים היו קשורים לליטיגציה של FCA. בית המשפט נימק באופן דומה כי מוקדם מדי בהתדיינות כדי לקבוע אם הוראות הסכם הסודיות מספקות נמל בטוח, מכיוון שעדיין לא היה ברור עד כמה המסמכים קשורים לתביעות ה-FCA של קולי. באופן משמעותי עבור הנתבעים, ההחלטה גם קבעה במפורש גילוי סביר לטענות התביעה שכנגד ושמרה את האפשרות ל-ERMI לגבות עלויות התדיינות במסגרת החוק הרלוונטי של ג'ורג'יה.

סיכום

אם כן, כפי שניתן לראות שאלת קצין הציות כשומר סף והגנה עליו עדין פתוחה, אך ניתן ללמוד ממנה כי ישנן שלוש חולשות מרכזיות הטמונות בעובדה שתחום הציות עדין לא מוכר כפרופסיה, והן: (1) העדר מעמד פורמלי סטטוטורי; (2) העדר קודקס מקצועי בעל הכרה שישליך על מעמדו של קצין הציות; (3) הכרה, אנו עדין לניצנים של שינויים בנושא זה (קוחלני, News1, 27.12.2023), לחשיבות של מערכת המשפט והרגולציה של קצין הציות כשומר סף. בישראל אנו עדים לשינוי שקורם עור וגידים עם החלתו של קודקס מקצועי לקציני ציות, קורסי הסמכה ואכיפה משמעתית שתחל במהלך 2024. תמורות אלה מבשרים על השינוי המיוחל, אך הדרך לשם עוד ארוכה.