כָּל יוֹם בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקדֶּמֶת אֲִנִי פּוֹסֵעַ בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל בַּת יָם מַקְּלִי הַמְּדַדֶּה הִתְעַיֵּף מָהֵר מְאֹד וּבִקֵּש מִמֶּנִּי לָשֶׁבֶת לָנוּחַ עַל הַסַּפְסָל, שֶׁלְּמַרְגְלוֹתָיו יְשִׁישָה מִתְיַַפַּחַת, נִכָּר כִּי אֹפֶל הַלַּיְלָה רָבַץ עָלֶיהָ כְּאֶבֶן וְהַבֹּקֶר נָעַל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מִלַּגַּעַת בָּה. אֲנִי נָח עַל הַסַּפְסָל וְשׁוֹמֵעַ אֶת רִשְׁרוּשׁ הַדָּמִים בִּבְשָׁרָהּ נִצְרָב מִמַּרְאֶה הַגְּלָלִים שֶׁל כַּלְבָּהּ הַשּׁוֹמֵר עָלֶיהָ שֶׁקָּרְשׁוּ כַּאֲבָנִים לִמְרָאשׁוֹתֶיהָ בִּמְלוּנַת בְּדִידוּתָהּ הַשּׁוכֶנֶת מִתַּחַת סַפְסָל בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל בַּת יָם. אֶת פַּנָּסֵי הָרְחוֹב שָׁכְחוּ לְכַבּוֹת וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לְהַדְמִיעַ אוֹר עַל הִתְיַפְּחוּתָהּ הַסֹּעֲרָה שֶׁל הַקְּשִׁישָׁה שֶׁעֵינֶיהָ הַזּוֹעֲקוֹת הִפְסִיעוּ אֵלַי בִּתְחִינָה - הוֹשָע-נָא שַׁדַּי! וַאֲנִי כְּשֶׁמַּקְּלִי הַמְּדַדֶּה חָשׁ כְּבָר בְּטוֹב הָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתָיו אֶל יוֹמִי הֶעָרוּף שָׁמַיִם שֶׁלֹּא קָם לִסְעוֹד בְּחֵיקוֹ בְּדִידוּת כְּאֵבָהּ שֶׁל קְשִׁישָׁה מִתְיַפַּחַת בַּטַּיֶּלֶת שֶׁל בַּת יָם.