דואר ישראל היה מסימני הריבונות בתש"ח - ולאורך כל שנות המדינה, מלווה הדואר את סיפור חייה של מדינת ישראל. הרצל חקק מכיר את דואר ישראל ממערכת "חדשות הדואר" ובמקאמה שלו הוא מתעד את מה שהיה, את ההיסטוריה המיוחדת. המקאמה של הרצל חקק מספרת את סיפורו של הדואר מימ תש"ח - והכל מנקודת מבט היסטורית : סיפורו של דואר ישראל מאז שקי המכתבים בדרך בורמה ועד היום, סיפורו של דואר שלא נח לרגע, שלא ינוח - דוור לא חלף עם הרוח...סיפורו של דואר ישראל עם מלאת שנה לגלגול המודרני של הדואר - חברת דואר ישראל
באייר תש"ח נולד הדואר עם המדינה/ דגל מגן דוד הונף, ובהמנון התנגנה התקווה הישנה/ העולם סער, האויבים איימו והמצב היה קריטי/ ובדואר ישראל קיפלו את הדגלים של הדואר הבריטי/ התיבות האדומות העגולות נשארו כמזכרת/ ודואר ישראלי יצא לדרך חדשה, לדרך אחרת...
דיברו על פעמי תש"ח, על פעמי משיח / ובאבק השריפה שמסביב בקע יצור חדש, יצור מבטיח/ הכל היה חדש, הכל היה ישראלי וגם רשמי/ ודואר של מנדט הפך בן לילה לדואר לאומי...
בן-גוריון ניגש למוזיאון בתל אביב לשאת את מגילת העצמאות/ ובאוויר היתה ציפייה משיחית וטונות של דריכות/ השמחה וההתרגשות היו מעורבים במתח וביגון/ וכבר הכינו את המטבעות החדשים ואת מנגינת ההמנון/ ההכרזה בקעה והעולם התבשר על עצמאות חדשה/ בן לילה בקעה סדרת בולי דואר עברי לבשר ריבונות חדשה/ בדואר ישראל הבינו שהבולים הם תעודת זהות של מדינות / ובחשאי עבדו על בולי המטבעות/ ההדפסה היתה על נייר סיגריות ובמלוא הקצב/ ובולי הריבונות היו מגש עברי על נייר הכסף/ הדואר נולד בצירים לא קלים, בתקופה של מאבק/ המכתבים והחבילות שרקו בין כדורים ובין גלי אבק/ דואר שעליו חלמו נולד בתוך קלחת ויורה רותחת/ עם המדינה נולדנו לעידן היחד...
הבריטים עוזבים את צפת ב-16 באפריל 1948 ואין בולי מנדט באריזות/ את הבולים החדשים מדפיסים שם על נייר לייצור מעטפות/ בולי צפת מקבלים על כן גוון כחלחל/ ובין הכדורים השורקים בקרב, זה הצבע הכחול שהמריא אל על...
עידן תמים, עידן של מליצות ומכתמים/ ועבודת הדואר נתפסה כקשר הכרחי עם חבר העמים/ דיברו על הפרחת שממה, חבלי קליטה ואחוות הקרב/ ובאותה נשימה על דואר ישראל , שמגשר בין המזרח למערב/ שפת הדור היתה שפה של כיסופים/ לא התווכחו על מאזנים ורווחים וענייני כספים/ וכשדיברו אל דוורים ואל פקידי אשנב/ היו מליצות של דבש ושל חלב/ המנהל הכללי פנה אל "צבא הדוורים", אל "חיל השליחים"/ וכשדמעה בעיניו דיבר ברטט על קשר של אחים/ והם עמדו מולו עם להט בעיניים, עם אידיאלים נכבדים/ ולרגע אל נשכח את כובעי המצחייה - וכמובן, את המדים...
בישראל של שנת תש"ח שלטו החאקי והשיר והשיירה/ וכשהגיעו הדוור או הדוורית הם היו חלק מהיחד, מהחבורה/ לא במקרה נולד הדואר נע כדואר של אתגר/ דואר של "ערבים זה לזה" בגבולות וביישובי הספר/ להגיע עד לכיש, עד באר אורה , ועד שבילי אלקוש ומנרה ואליפלט/ להרגיש שהמכתב אינו רק יונת דואר מודרנית - אלא חלק משלשלת/ האיגרת , החבילה, המברק - היו הדרך לבנות משק, להמריא אל על/ בתוך תחושת המצור היינו משרתי הכלל...
בשנות המעברות, בשנות המשימות החלוציות הכל כך נחוצות/ היינו חיילים של דואר בחולות ובביצות/ חילקנו מכתבים לכל בית, לכל משרד, חבילות לפועלים , לחיילים/ הבאנו קרן אור ממרחקים להמוני עולים/ האוטו האדום חצה את כל המעברות , את כל האוהלים/ בלהט אמיתי חכינו לגאולה, למדינה מבראשית / רצינו , כמה תמים, להיות השמן על גלגלי התקשורת האנושית...
והזמנים אכן עשו את שלהם, ועשינו את שלנו למען המדינה/ עבדנו לילות כימים וגם אצלנו משהו השתנה/ המדינה צמחה ופרחה וקם לאיטו שוק חופשי ותקשורת מפותחת/ ובצוותא עם המשק פיתחנו דואר מתקדם יותר - וצעדנו עם היחד/ מעבר לשקי הדואר והחוטים הגיעו מכונות מיון טובות וטלקס ומוצרים בסניפים/ ושמחנו איך פרח המשק על כתפינו, על אותו דואר-כיסופים/ וככל שהמדינה הצמיחה יותר ביצועיסטים מעבר לחזון/ נוספו בדואר יותר מקצועיות, יותר טכנולוגיה ויותר בטון/ המסירות והלהט נותרו בכל פינה, בקווי האש, בכל קו גבול/ וידענו לקשור קשרים עם מדינות ולפתח משלוחים לחו"ל/ הדואר המשיך ללא ליאות, בלי להרפות, בלי לנוח/ כי ידענו שדוור לא יחלוף עם הרוח...
שלובי זרוע הלכו נושאי סמל הצבי עם המדינה, ממבצע קדש למלחמת ששת הימים/ מלחמת ההתשה הנוראה וקרבות יום כיפורים/ כך נדדו עם המכתבים בדרום ובצפון/ ואפילו חצו את קו 40 הקילומטרים בלבנון/ וכך לאורך הקרבות והתקומה/ תמיד היו המכתב והמלה הכתובה חלק אנושי, אור הבית בתוך המלחמה/ וכך בכל זמן בכל מצב/ בכל מקום חיפשו את המברק והמכתב/ כשהקטיושות נחתו בקריית שמונה במחשכים ולאור היום/ הזלדות של הדואר נע היו בכל מקום / הדוורים, פקידי האשנב, השליחים, ושוב אותה המנגינה/ חיילים נצחיים שעושים את מלאכתם בלהט ובאמונה/ יודעים כמה דואר זה חשוב/ מוכנים לשמש קציני הקשר לכל כפר ולכל יישוב...
וככל שהארץ נעשתה יותר מגוונת ויותר מורכבת/ יותר מתוחה ויותר פלורליסטית וגם יותר מקוטבת/ נוספו בדואר נוספו הדיגיטלי והאופטי והברקוד - וכולם ראו איך האימפריה מתרחבת/ כשבמדינה שאלו מה עושים עם האינפלציה/ שברו האשנבאים את הראש איך קולטים את שירותי האמולציה/ ובאמת נוספו יותר שירותים, יותר חידושים, וכל שירות הוסיף עוד אור/ וכאשר בעומס השירותים התארך התור/ הראש היהודי חיפש כל הזמן היכן המאזן והיכן האיזון/ הדואר שינה פנים במהירות - וכל הזמן חיפש כיוון/ נציגי הצבי רצו לכל מקום עם היד על הדופק/ חרשו את הארץ מאופק ועד אופק/ הדואר ליווה את כל האירועים בדואר אקספרס ובמברק בהול/ ואירועים גדולים זכו להנצחה לדורות בשובל ובבול/ בולי הדואר כתבו את ההיסטוריה באמנות ובאמונה גדולה/ נצמדו בדבקות לכל מעטפה, לכל חבילה/ בולים על אישים, על היסטוריה, על חגים ועל מסורת וקהילה/ טביעות האצבעות של התקומה בכל בול ובול הותירו רושם וחותם / כי על לוח הבולים ובשובליהם סופרו תולדות הארץ והעם...
ועתה בימים חדשים של לבטים על כיוון ועל דרך/ כשהחברה הישראלית מתנודדת בין "משחק מכור" לבין "ארץ נהדרת"/ בין תהיות על הינתקות וברגעי משבר/ ניתק הדואר ממעמד רשות אל נפלאות עידן אחר...
ועתה כשההיסטוריה רצה להווה בסערה/ הדואר משנה פנים והופך לו לחברה/ ובכל מקום מבקשים עדיין את אותה המנגינה/ גם כשזה מגיע לפריפריה בניידת דואר נע / כי השפה היא העיקר, ואין תקשורת בלי הכתב ובלי מלה/ העולם נברא במלה ותמיד ידע להודות/ בסימנים כתובים ובאיגרות ובכתב היתדות/ כי זה הלחן והתמליל והתו / ושום חברה לא תוכל בלי דואר ומכתב/
ויש תקווה שבדואר ימשיכו לעצב מציאות, גם בימי משבר וגם ברגעי אופוריה/ וכמו אז לאחר המנדט יבינו שזו דרכם - לשנות מציאות וגם לעשות היסטוריה!