אישה
עם סוד הויתה
כה מכאיבה
לוקחת אותי לכל פינה
בנבכי נשמתה כרצונה
לעיתים בלגלוגה
לעיתים ברמז צחוקה
לעיתים בפיתויה
ובערמומיות חיוכה
עיניים שקדיות לה
קרועות לרווחה
תכולות כאגם
הבעת תמימות חפה
ומתחתיה
סערת חידה
זרועות חלקות צחורות עגלגלות
שדיים זקופות רוטטות
נכונות
ופטמה ורדרדה
מתפרצת מתוך חולצתה
האם אותך היא אוהבת - אותך?
או שמא אותה
סוגדת לגופה
בהצדקה
אף אני נכנע
ליפי תוארה
מה ענוג ורענן העור בלחייה
הגומות בירכיה
ופלומתה במסתריה
שולטת בי ברמ"ח איבריה
כמעט בקול אשמע מחשבותיה
מוחה פעיל - לא נח
מה מכל זאת תבחר להשמיע
לא אדע
ממתין אני לדרישה שתובע
נכון אני להיכנע
כיצד יצור כה מדהים נברא
מטופח ברכות מופלאה
יורד מרקיע צחור
ישוב על ענן כיבשה
אל תוך זרועותי שהושטו בכמיהה
הוגש כמתנה
כשי על תשוקה שלא הובעה
שהוצנעה
בכל ימי הכמיהה לאהבה
האהבה
אנא היי רחומה
אמציני אל חיקך
סוככי עלי בטובך
רועד כלולב
בסוכת נטפים
שאוני על כפות נדיבים
אל אמת המים
אל שפת הנחל
אל חלום האוהבים
משירי לאה כהן
