רק הודות לצבא האדום העם הסובייטי נִיצֵחַ!
גם בחזיתות מלחמת האזרחים;
גם במלחמה מול הנאציזם.
החייל הסובייטי נלחם בגבורה בקולצ'אק ובדניקין;
ב-41 עמד ולא נשבר בהגינו על מוסקבה וקייב.
תופת של קרב-סטאלינגרד
אותו לא הרתיעה;
תחת תלאות מצור-לֵנִיְנַגרד לא קרס.
מי מפרץ-סֶבַסְטוֹפּול לאומץ-ליבו הריעו;
עד גדות-הַוִויסְלָה והרי-הטַאטְרִים עוז-רוחו פרץ.
תהילתו כצפריר רענן נשבה בחוצות בלגרד וּוִינָה;
פראג ומינסק אמרו לו תודה.
גם וילנה וריגה
שמחו על הסרת עוֹל-הנאצים;
אך היום התקופה היא שונה.
ברחובות אותה ריגה תהלוכת אס.אס. צועדת;
בקייב שב-43 חגגה את השיחרור מהמוות,
מעניקים למשת"פי-הנאצים אותות-הגבורה.
אך בוא-יבוא היום כשדינה של ההיסטוריה יכריע,
בידי מי הניצחון ובידי מי הבגידה.
גם עמי-אפגניסטן וּוייטנאם זוכרים את העזרה הסובייטית;
כאשר תחת האש הטאליבנית
החייל הסובייטי בנה בתי-ספר ומוסדות-חינוך.
כאשר בהררי-קַאנְדַהַר סיכן את חייו בשומרו על הסוציאליזם,
נשרף בפגזים אמריקנים משל בכור-היתוך.
האנושות המתקדמת זוכרת ולא שוכחת
את עלילות גבורתו של הצבא האדום.
גם בהתפרץ מהפכת אוקטובר העולמית
הכל יראו כנר לרגלם את המהפכה הסובייטית;
קולה של ברית-המועצות לעולם לא יִדוֹם!
