מָשִיתִי מִלִּים מְעוּכות

עַל חוֹף יַמָּהּ שֶל יָפוֹ גּוֹסְסִים בָּתִּים קְרוּעִים תְּלוּשִים מֵאֲדָמָה וּמִשָּמַיִם. רֵיקוּת גְּדוֹלָה וְקמֶץ חַיִּים נוֹתְרוּ מֻטָּלִים בְּסִמְטָא מְרֻפֶּטֶת אַחַר רַעֲמֵי הַיּוֹם אַחַר רַעֲמֵי הַבּוּלְדוֹזְרִים שְלוּחֵי נַדְלָנִים מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת עַד אֶפֶס מָקוֹם, שֶמָּעֲכוּ אֶת כָּל הַמִּלִּים מִכָּל חֲמֵשֶת הַחֻמָּשִים. וּמַה שֶנּוֹתָר לִי לְנַסּוֹת לִמְשוֹת מִיַּם הֶחֳרָבוֹת רַק פֵּרוּרֵי מִלִּים מְעוּכוֹת שֶיָּדְעוּ פַּעַם יָמִים יָפִים בְּחיק חֲמֵשֶת הַחֻמָּשִים טֶרֶם יָרְדוּ אֵלֵינוּ כְּרִישֵי נַדְלָנִים עִם פָּרוֹת מֵהַבָּשָן עֲמוּסֵי צַוֵּי פִּנּוּי מֵהַחַיִּים בְּבָתִּים נוֹשְמִים. טֶרֶם יָרְדוּ אֵלֵינוּ בּוצְעֵי בֶּצַע וַחֲמוּשֵי בּוּלְדוֹזְרִים לִמְעוֹךְ אֶת כָּל הַמִּלִּים מִכָּל חֲמֵשֶת הַחֻמָּשִים לִמְעוֹךְ אֶת כָּל הַחַיִּים בְּבָתִּים קְרוּעִים מֵאֱלוֹהִים בְּחוֹף יַמָּהּ שֶל הָעִיר תֵּל אָבִיב יָפוֹ. השיר נכתב בעקבות ביקור בבתי תושבים ערבים בגבעת עליה, ששילמו עשרות שנים שכר דירה לעמידר וארנונה לעירייה, ובימים אלו קיבלו צווי פינוי מבתיהם. הצווים ניתנו כדי לאפשר לכרישי נדל"ן לבנות גורדי שחקים על חורבות הבתים. צווי הפינוי כתובים בשפה עברית שמלותיה מעוכות, מבוישות ומובסות, עת פקיד ההוצאה לפועל בליווי איש משטרה מניח את הצווים על מפתני בתיהם של תושבים שבתיהם מיועדים להריסה. נראה, שגם שלוחי השלטון חשים מבוישים ונמנעים לתת את הצווים ישירות בידי תושבים, ששישים שנה שלמו ארנונה, מים, חשמל ושכר דירה לרשויות המוסמכות. ממשלת ישראל חייבת לתת דעתה, שלא ניתן ליצור גטאות של עוני לערבים ביפו מול גורדי שחקים המיועדים רק לאזרחים יהודים. כל אזרח ישראלי רוצה לראות בפיתוחה של העיר תל אביב-יפו, אך מה שנעשה היום ביפו אינו עולה בקנה אחד עם חובת המדינה כלפי האזרחים הערבים תושבי יפו. חוץ מתאוות ממון ונדל"ן יש בעיר הזאת גם אנשים.