עינינו נשואות לאח הגדול,
העשיר, המגן, הכל יכול.
בכפר הגלובלי, התחושה הכללית,
כי גורלנו נתון בידי ארצות הברית.
בבחירות הפעם מתמודדים
שני מועמדים כל כך שונים.
מבטיחים הבטחות,
מדלגים בין מדינות.
גו'ן מקיין הסב החייכן,
היה שבוי מלחמה, שערו כבר לבן.
לעומתו ברק אובמה, השחור הנמרץ,
מחלק הבטחות, מקפץ, מחייך ורץ.
הסקרים מנבאים ניצחון מוחץ,
לשרמנטי, המבטיח עתיד אחר, המקפץ.
השם ברק אובמה, מלחיץ אותי מאד,
למרות,
שאיני מאמינה בנומרולוגיה ובכוחם של שמות.
הגדרת המונח ברק בויקיפדיה,
ובכל מילון ואינציקלופדיה:
"ברק הוא תופעה אקלימית,
שבמסגרתה נפרק חשמל סטטי הנמצא בעננים.
הברק נראה כפרץ אור עז, ויחד איתו נוצר הרעם,
המגיע אלינו זמן מה לאחר הברק,
כתוצאה מההבדל העצום שבין מהירות"
את הפרץ העז של ברק כבר ראינו בתשדירי הבחירות,
ואת החשמל הזורם מסביבו, גם כן ניתן לקלוט.
אין ספק כי הוא משכיל, סיים אוניברסיטה יוקרתית,
עורך דין וסופר, עם הופעה מסוגננת, בימתית.
אך ברק יכול לפעמים גם לשרוף ולגרום לנזקים,
ולא המציאו עוד, כולאי ברק לאנשים.
מי יכול לדעת כיצד יפעל הברק, אחרי הניצחון,
ומה באמת הקשר בין חוסר ניסיון לבין כשלון.
האם ההבטחות לחיים אחרים ולעתיד בטוח,
לא תעופנה לאוויר, תשא אותם הרוח.
האם יעמוד מאחורי כל המילים,
האם יגבה במעשים את כל הדיבורים.
או שמא בעוד ארבע שנים,
נגלה כי כולנו היינו כל כך תמימים,
הבחירות הן הצגה - עם טקסטים מוכנים,
או במה לשחקנים.
