אז זהו, חברים, הינה אנחנו בפתחה של עוד עונת דיאטות. וכל עונה ומתקפת הפרסומות שלה. כשמדובר בדיאטות, הפראיירים אפילו לא מתחלפים, אלא נשארים אותם פראיירים. הם קוראים בשקיקה כל כתבה על דיאטה (כן, כמו שאתם קוראים גם את הכתבה הזאת...), קונים כל ספר בנושא ומנסים כמעט כל מוצר "מרזה".
למרות שרובנו יודע שאין מאחורי ההבטחות דבר, ושאם נרזה זה יהיה בכיס... אבל בכל זאת בכולנו מפעמת התקווה שאולי בכל זאת הפעם זה יצליח.
אז איך בכל זאת בוחרים את הדיאטה המתאימה?
ראשית, נא להפסיק להאמין. הרי אנחנו הישראלים ידועים בכך שלא מוכנים להיות פראיירים, אז למה בנושא הזה אנחנו אלופי הפראיירים? אם מבטיחים הבטחות בסגנון של לרדת 10 ק"ג ב-10 ימים, הרזייה ללא מאמץ, הרזייה ללא שינוי הרגלים, פטנטים שונים ומשונים - לקחת את הרגליים ולברוח. חבל על הזמן, המאמץ, עוגמת הנפש והכסף. אם הייתה שיטה אחת להורדת משמנינו, הרי כל התעשיה הזו לא הייתה קיימת וכולנו היינו רזים וחטובים.
הדיאטה צריכה להתאים לנו ולא אנחנו לדיאטה. היא צריכה להיות תפורה לצרכים של כל אחד מאיתנו, לאורח החיים ולאהבות האישיות. לא ייתכן שדיאטה אחת שתהייה הטובה ביותר תתאים לכולנו. וזהירות מכל המטיפים בשער, שמשוכנעים שמצאו את הפטנט, נהדר להם, שיהיה בהצלחה, אבל בבקשה שיניחו לי. למה שאוותר על פרוסת הלחם, רק מפני שמישהו החליט לאכול רק חלבונים?
ולסיכום, בואו נזכור שהכל מותר לאכול - זו רק שאלה של כמויות. זה לא משנה אם מערבבים פחמימות וחלבונים (או לא), זה לא משנה אם נחליט להפסיק לאכול ב-19:00 בערב (במקרה הטוב), שוב זה עניין של כמויות. אפשר להשמין גם מלחם קל ומגבינה כחושה (הרבה דיאטה...), ואפשר לרזות גם עם דברי מתיקה (אבל מעט, חברים).
והפעם באמת לסיכום, הרזייה היא תהליך שדורש זמן וסבלנות. על החלום של ללכת לישון שמן ולקום בבוקר רזה, עומדת תעשיה שלמה. את החלום הזה, מה לעשות, לתייק במחלקת החלומות ושיהיה בהצלחה.
ומה אפשר "לקנות" בפרוסת עוגה שנשארה משבת וחבל לזרוק אותה כי מחר מתחילים בדיאטה... ובכן, פרוסה כזו והיא לא עשירה במיוחד = 6 פרוסות לחם רגיל = 12 פרוסות לחם קל = סלט + חבילת גבינה 5% + ביצה + תפוח עץ + בננה + כדור גלידה = 500 קלוריות.