יִפְעַת,
סְפוּנָה תָּמִיד בְּפִנָּתָהּ
עֵינַיִם לֵאוֹת פּוֹרְטוֹת
עַל רִיסֵי אֲזוֹב חֲרִישִי,
רַק בַּת שְבַע עֶשְרֵה
וְכבֶד עֲלוּמִים עָיֵף נִבַּט
שִעוּר אַחַר שִעוּר מֵהַסַּפְסַל הָאַחֲרוֹן
סוחֵט לַחֲלַל הַכִּתָּה שַק גְּרָמִים
מֻטָּל עַל צְלָלֵי פְּחָדִים רְחוֹקִים
מִתְדַּפְּקִים עַל שְעָרִים נְעוּלִים
הוֹלְמִים עַל תְּרִיסִים מֻגָּפִים
זוֹעֲקִים בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה –
אּל תַּשְלִיכוּנִי לְעֵת עֲלוּמַי
כִּכְלוֹת כּוֹחִי אַל תַּעַזְבוּנִי.