קליל וכליל - סיפור מחורז לכל ילד רגיל

שְׁנֵי סוּסִים קָלִיל וְכָלִיל הִלְּכוּ כְּדַרְכָם עַל הַשְּׁבִיל מֶלַח בַּשַּׂק עַל גַּבּוֹ שֶׁל כָּלִיל וּסְפוֹגִים מְלוֹא הַשַּׂק עַל קָלִיל פָּרַץ קָלִיל בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל שֶׁהִדְהֵד בְּחוּצוֹת יִשְׂרָאֵל שָׁפַר גּוֹרָלִי, הַשֶּׁבַח לָאֵל מִמֶּנִּי כָּל אִיש מִתְפָּעֵל קַל מַשָּׂאִי כְּמִשְׁקַל נְמָלָה רַגְלַי כְּרַגְלֵי אַיָּלָה אָרוּץ אֲטַפֵּס לִי לְלֹא הַגְבָּלָה בְּדֶרֶךְ קָשָׁה אוֹ סְלוּלָה וְכָלִיל אֶת הַמֶּלַח נָשָׂא וְכָבַד עָלָיו הַמַּסָּע הַשַּׂק אֶת גַּבּוֹ שִׁסַּע הַמֶּלַח צָרַב וּפָצַע וְכָלִיל הָלַך וּבָכָה לֹא הֵנִיב עֲמָלוֹ כָּל בְּרָכָה וְעֵינָיו אַךְ יָגוֹן, אֲנָחָה אַךְ נָחוּשׁ לַעֲשׂוֹת תַּ'מְּלָאכָה הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לִשְׂפַת הַנָּהָר מוּכָנִים לַחְצוֹתוֹ לְאַלְתַּר הָאֶחָד מְרֻפָּד בַּעַל הוֹד וְהָדָר הַשֵּׁנִי – שַׂק כָּבֵד לוֹ כְּהַר אַחַת וּשְׁתַּיִם פָּשְׁטוּ הָרַגְלַיִם פָּסְעוּ בְּבִטְחָה אֶל הַמַּיִם אַךְ כְּשֶׁמַּיִם הִרְטִיבוּ מָתְנַיִם לְפֶתַע חָל נֵס מִשָּׁמַיִם הִתְמוֹסֵס שַׂק הַמֶּלַח כָּלִיל וְכָלִיל הָפַך לְקָלִיל אַךְ סְפוֹגָיו שֶׁל סוּסֵנוּ, קָלִיל, נִגְדְּשׁוּ בְּמַיִם כָּלִיל וְעַתָּה, אִמְרוּ יְדִידַי: מִי חָצָה אֶת מֵימֵי הַנָּהָר וּמִי מֵאָחוֹר נִשְׁאַר? מִי הִגִּיעַ לְקַו הַגְּמָר וּמִי בּקֹשִׁי עָבַר? לָבֶטַח מְצָאתֶם תְּשׁוּבָה וְאִם לֹא, עַל הַקִּיר הִיא כְּתוּבָה בְּיָד לְמוּדַת אַכְזָבָה, (שֶׁלָּמְדָה לְקַבֵּל אַהֲבָה) כִּי כָּל עַכָּבָה לְטוֹבָה¹ 1. כל עכבה לטובה: הביטוי "כל עכבה לטובה" נושא עימו מסר מנחם ואופטימי: העיכובים בדרך - סופם להביא ברכה (המילה עכבה היא מהשורש ע.כ.ב, שפירושו עצירה, התמהמהות). עכבה היא גם המונח העברי לאינהיביציה: מעצור פנימי המונע מהאדם לפעול באופן חופשי.