|
יום הזיכרון 19.4.2010
בן עשר היה
כשלפתע שמחת החג הופרעה
פיצוץ אדיר
החריב עולם
בשקט ליד אביו שכב
יד הרים
את אביו טילטלה
דממה הרעידה
לב ילד נחמץ
בת שלושים היתה
עת עם אהובה
ליד שולחן ערוך ישבה
רעם עז הרעיד
ובשבריר
בעל נשמתו לחלל המריאה
אישה אבודה נשארה
התרסק עולמה
בדממה שהשתררה
אם את ילדה
אל חיקה אספה
לחיים אחרים
לחיים של עבר
למלחמת הווה
לעתיד לא ידוע
ילד לגבר היה
בבועת אביו
חותם מולידו
בכל צעד
להידמות לו שואף
לפני צומת עומד
אמא, לחתום מבקש
אך זו הפעם
ליחידה של אבא להתגייס
דממת שקיעה
אישה יחפה
על חוף הלכה
בין שמש לחול
בין שמים למים
את בעלה לשאול
אם לחתום אם לא
שהרי לוקח אלוהים
רק את הטובים
אם את ילדה מחבקת
בעלה ממעל בחיוך מתבונן
את הגבר הצעיר לא תעצור
בלב כבד תחתום |
