דיון סוער ומתוח נערך (יום ב', 13.11.23) בוועדת הבריאות, על התוכנית הלאומית לחוסן נפשי של משרד הבריאות. לדברי יו"ר הוועדה יוני משריקי "המלחמה יצרה אירוע שלא-ידענו כמותו בבריאות הנפש, ואנו שבים וקוראים למשרד הבריאות לתאם ולרכז את כל הגופים בארץ העוסקים בכך".
עו"ד דניאל רז, ממונה תחום אשפוז כפוי במשרד המשפטים, חשף בדיון כי "סביב אירוע מסיבה ברעים יש לא מעט אנשים שאושפזו בכפיה בבתי חולים פסיכיאטריים. הם הגיעו לקצה". לדבריו, קיים מחסור בטיפול נפשי בחלק מהמפונים.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה ברסימנטוב, ציין כי בימים אלו מתואמת תוכנית חוסן נפשי לאומי, בשלבים אחרונים עם האוצר, ויוסדרו תקצוב ותקנים. "המלחמה היא אירוע בריאות נפש לאומי, וכבר נרשמת עליה ניכרת בביקוש טיפול וסיוע נפשי, ואנו צופים עליה נוספת. האוצר כבר מבין שיש צורך בשיפור ניכר בשכר הפסיכולוגים במערכת הציבורית, וכן יוגדל באופן משמעותי מספר הפסיכיאטרים, למבוגרים ולילדים."
ברסימנטוב, ציין את הסיורים הרבים הנעשים בשטח, ובמרכזי המפונים, כדי לעמוד על הצורך המשתנה הנדרש, ואת הגדלת המוקדים הטלפוניים.
משה לוטם אביה של הגר ברודץ, וילדיה עופרי (בת 10), יובל (בן 8) ואוריה (בת 4.5), שנחטפו ע"י ערביי עזה, סיפר על הדאגה ההולכת וגוברת לשלומם, "הזמן שחולף, מלמד שמשהו נעשה כאן לא בסדר - והם היו כבר צריכים להיות כאן. שבעת נכדיי נולדו וגדלו בעוטף עזה, החרדה היא חלק מחייהם, האזעקות והטילים שורטות את נפשם, ואם זה נמשך 20 שנה מישהו היה צריך למנוע זאת. אם הם לא יחזרו - החיים כאן יהיו אחרים".
ניר אלון, תושב קיבוץ סופה, סיפר בדיון: "הילדה שלי שאלה אותי, יש רק אנשים רעים בעזה? ועניתי לה: יש הרבה אנשים טובים בעזה, שרוצים לחיות. זה לא פחד, זה אימה, ואתה יודע שכל מה שיש לך זה סכין".
שחר מור, אחיין של אחד החטופים, סיפר על מצוקתו הנפשית הנמשכת ממלחמת ששת הימים, "וחובת כל איש ציבור לעשות הכל כדי להחזיר אותם". ניר אלון, חבר קיבוץ סופה, סיפר על שעות האימה הרבות בממ"ד, והתריע ממחסור מרשימה מדויקת של השוהים בעוטף עזה בזמן המלחמה.
לדברי יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף התקציבים, בימים אלו מגובשים פתרונות-מיידים לתקצוב, שיפוי ותקנים בבריאות הנפש, והעדפתו באופן מלא - בנוסף לעדיפות שיקבל בתקציב 2024 למניינם. חלק מהתקציב השנה, כבר עבר לגופים המטפלים. יפעת שדה, מהפורום למען הפסיכולוגיה הציבורית, אלפי פסיכולוגים מוכנים לשוב למערכת זו, אך לא כפרילאנסרים או מתנדבים.